תמונה1.jpg

מעבר למפגשים פורמליים, חשוב לנו לשתף אתכם במחשבות, דגשים ורעיונות המתעוררים בעקבות המציאות המשתנה, והעולם המשפטי המתעדכן בהתאם. בדרך זו נוכל לעדכן אתכם בהרצאות ותכנים חדשים, להעלות נושאים שעל סדר היום המשפטי והקליני, לחדד היבטים נוספים מעולמות התוכן הרלוונטיים, ולהאיר זרקור על סוגיות שונות, מנקודות מבט מדיקו-לגאלית. 

מטבע הדברים, הבלוג נועד לגירוי המחשבה והסקרנות גם אצלכם.

 

מעניין? מעלה שאלה? לא מסכימים עם הכתוב? רוצים להרחיב בנושא מסוים? נשמח מאוד לשמוע מכם! פנו אלינו 

  • עו"ד ליאת קיסר גרשט

האחריות המדיקו-לגאלית ברפואת המשפחה

אין דבר החשוב לנו יותר מבריאותה של המשפחה שלנו.

החודש חגגנו את יום המשפחה – הזדמנות מצוינת להתייחס להיבטי האחריות המדיקו-לגאלית ברפואת המשפחה: מי הוא "רופא המשפחה הסביר"?


מטבע הדברים, רופאי המשפחה הם בעלי קשר ייחודי למטופליהם, המבוסס פעמים רבות על היכרות רבת שנים. להיכרות זו יש משמעות קלינית, ממנה נגזרת גם האחריות המשפטית: המטפל מכיר (או ראוי שיכיר) את המטופל, את מחלות הרקע שלו, את קבוצות הסיכון אליהן הוא משתייך ואת ההיסטוריה המשפחתית שלו. מידע זה אמור להילקח בחשבון לאורך הבדיקה, קביעת האבחנה, וההמלצה על טיפול.



מעמד מיוחד זה הקנה בפסיקה לרופא המשפחה את הכינוי "השומר בשער". בתור שכזה, נדרשת מרופא המשפחה בקהילה הבנה כללית בתחומי רפואה שונים, כמו גם חובת התעדכנות בתחומי ידע מגוונים. בשגרת חייו של המטופל הממוצע, החווה כאב או קושי, הפנייה הראשונית היא לרופא המשפחה, ולכן נדרשת ממנו יכולת סינון, אבחנה מבדלת ואלימינציה.

בית המשפט קבע בהקשר זה: דווקא משום שרופא המשפחה אינו הרופא המקצועי, מוטלת עליו אחריות כבדה. עליו להיות בעל כושר אבחנה וניסיון, כדי לבור את המוץ מן התבן. כך, למשל, אם לא פעל בהתאם, ולא הפנה למומחה רפואי רלוונטי עפ"י ממצאיו – עלול הדבר להיחשב כרשלנות.


לתהליך לקיחת האנמנזה תפקיד חשוב: הן בחיזוק יצירת הקשר האישי שבין המטפל למטופל, והן מהבחינה הטיפולית, לקידום בריאותו ורווחתו של המטופל.

ואכן, גם על רופא המשפחה מוטלת החובה לבחון ולברר "בשקידה ראויה ובמאמץ סביר" קיומם של ממצאים רלוונטיים נוספים טרם קבלת החלטה (ראו "רופא או בלש"), למשל ע"י הפנייה לבדיקות או לייעוץ ע"י מומחה.


הרופא הקבוע בקהילה הוא פעמים רבות מנהל הטיפול, case manager. על כן מוטלת עליו חובת המעקב אחר המטופל, והאחריות לריכוז המידע ובחינתו ב"מבט-על": האם המטופל פעל בהתאם להפניה שניתנה? מה היו ממצאי הבדיקות? איזו המלצה התקבלה מהיועץ המומחה? מה התמונה הכוללת העולה מן הממצאים, וכיצד יש לפעול הלאה?


כתמיד, גם ברפואת המשפחה נדרשת הקפדה על היבטים מדיקו-לגאליים: כדוגמת תהליכי הסכמה מדעת ושיתוף של המטופל, הקפדה על כללי הסודיות והפרטיות, וגם רישום נכון בגיליון הרפואי, ולרבות במכתבי הפניה או סיכומי ביקור, לווידוא המשכיות הרצף הטיפולי.



בהרצאה המלאה בנושא מועלים היבטים נוספים שיש לקחת בחשבון: כמו האחריות במקרה של מעבר בין קופות; הפנייה לביצוע בדיקות סקר; התייחסות לאורח חיים בריא (בהקשרי תזונה, עישון וכיו"ב) ועוד.


*** אף שהטקסט נכתב בלשון זכר, הרי שהוא מתייחס (בהרבה כבוד!) גם לרופאות משפחה