פסק דין חדש שניתן לאחרונה מציף את הסוגייה: הימים ימי קורונה וראשית ימי החיסונים כנגדה. הרופא א.כ. מתנגד נחרצות לחיסון ילדים במנגנון Mrna, ול"כפיית" התו הירוק. חברו ש., הידוע כמתנגד חיסונים פעיל ובולט, מאושפז ומאובחן כחולה במחלה. לאחר אשפוזו פנה ש. לד"ר א.כ. וביקש את עצתו, כרופא וכחבר, ביחס לסוג הטיפול המוצע לו בבית החולים. ההתכתבות ביניהם התנהלה באמצעות אפליקציית הוואטסאפ.
לאחר פטירתו של ש., ובעקבות פניית משפחתו, פונה הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור בפרסום מוצרי בריאות טכנולוגיה רפואיות ומקצועות הרפואה למנכ"ל משרד הבריאות, על מנת שיבדוק טענה להתערבות לכאורה בטיפול במנוח שנעשתה על ידי ד"ר א.כ. ורופאים נוספים. בין היתר מתייחסת הוועדה במכתבה לתכתובות הוואטסאפ, מהן עולה כי: "... הרופאים המדוברים התערבו בטיפול במנוח גם כאשר היה על סף הנשמה בטיפול נמרץ, ידעו שאיננו מחוסן ובעודף משקל, ייעצו לו לא לקבל טיפול חיוני שרופאיו מציעים לו, לא יידעו את הרופאים המטפלים בו על ייעוצם הרפואי לחולה – יתרה מזאת, הטילו ספק בנחיצות הטיפול שרופאיו המטפלים מציעים לו כדי להציל את חייו – ולעומת זאת מייעצים לו לקבל טיפול בתכשירים אחרים שהם שמעו מחולים אחרים שיכולים לסייע, וכל זאת – כאשר למעשה אין זה תחום התמחותם.... לציין, הרופאים הללו הם בין המובילים את ההתנגדות לחיסונים, ...... מעודדים אי התחסנות ועתה למעשה עלו מדרגה – התערבו באופן פעיל ובזמן אמת בטיפול בחולה ששמע לעצתם ולא התחסן, ומייעצים בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת והמתעדכנת לאור דינמיות המחלה, ושלא בהתאם לתחום מומחיותם, אינם מפנים לרופאים מומחים בתחום ולא מקפידים על רצף הטיפול...".
בסיכומו של דבר, ספציפית לגבי ד"ר א.כ., קובע נציב הקבילות במשרד הבריאות (לאחר מפגש ושיחת בירור) כי לא נמצא כי יש לו אחריות ישירה או עקיפה לפטירתו הטראגית של ש. ז"ל.
איך הגיעה הסוגייה לפתחו של בית המשפט? במסגרת תביעה שהגיש ד"ר א.כ. כנגד פעיל תומך חיסונים, בטענת לשון הרע, שכן התבטא כנגדו בין היתר תוך שימוש במילה "רוצח", ובטענה כי ייעץ מרחוק למנוח להימנע מקבלת טיפול מציל חיים.
בית המשפט קובע, כי על אף שביטויים אלו הם קיצוניים ובוטים, אין מדובר בלשון הרע כנגד הרופא.
האם התנהלות ד"ר א.כ., שייעץ מרחוק שלא בהתאם לפרקטיקה המקובלת המומלצת ע"י משרד הבריאות, וללא הסתמכות על בדיקה פיזית של המטופל, עלולה להקים כנגדו טענת רשלנות? הנושא לא נדון בפסק הדין באופן ישיר, מה גם שכאמור, בבירור מטעם משרד הבריאות לא נמצאה אחריות במקרה זה. עם זאת, תיאורטית, תוכל משפחתו של המנוח להגיש תביעת רשלנות ספציפית, שתידון כשלעצמה, ומסמך הבירור של משרד הבריאות אמנם יוכל לשמש כראייה בהליך זה – אך אינו מחייב את בית המשפט להכריע באופן דומה.
ומה במקרה הבא, בנסיבות שיהיו מעט שונות? אין לדעת. ועל כן נמליץ:
מן הראוי לנקוט משנה זהירות בעת ייעוץ בוואטסאפ, בפרט כאשר מדובר במכרים שאינם מטופלים קבועים, שאין היכרות מוקדמת עם הרקע הרפואי שלהם, הטיפול התרופתי שהם נוטלים וכן הלאה.
רצוי להימנע מהמלצות גורפות וחד משמעיות, ולהתנסח בצורה כללית,
רצוי להמליץ על פנייה לרופא המטפל הקבוע (במקרה זה עליו כמובן לתעד כל התכתבות ברשומה הרפואית), או על הגעה לבדיקה פרונטלית מסודרת.
לזכור כי אין מדובר ברשת מאובטחת, ועל כן לשקול העברת פרטים מזהים, תמונות וכו'.
להרחבה נוספת, ראו גם: סרטון הדרכה קצר בנושא טלמדיסין (לרבות ברשתות חברתיות), וכן פרסומים קודמים בנושא בבלוג זה, תחת "טכנולוגיה, טלמדיסין ורשתות חברתיות".
Comments