מצב חירום או סכנה חמורה?!

אין כמעט מטפל שלא מכיר את האופציה של "שלושה רופאים" כחריג לחובת ההסכמה של המטופל, בסיטואציות בהן נדרש מתן טיפול להצלת חיים. אבל לא רבים מכירים את הדקויות הספציפיות המאפשרות שימוש בפועל.

בואו נעשה סדר:

• חוק זכויות החולה קובע ככלל, כי לא יינתן טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת מהמטופל.

• אבל החוק קובע גם חריגים לכלל זה: לפעמים כן יינתן טיפול גם ללא הסכמה זו!

  כל החריגים מנוסחים כ"המטפל רשאי", כלומר לא כחובה אלא כאפשרות, בהנחה והנסיבות עונות על הקריטריונים שבחוק.

• חריג ראשון: המטופל אינו יכול לתת הסכמה, לא מדובר בטיפול "מהתוספת" (לרוב  טיפול פולשני משמעותי), ואין אפוטרופוס או גורם מורשה אחר (כמו מיופה כח) שיכול לתת הסכמה במקומו. אין תנאי סף של מיידיות טיפול, סיכון מיוחד או אפילו כאבים.

• חריג שני: המטופל אינו יכול לתת הסכמה, ומדובר במצב חירום: כל מטפל יכול לתת טיפול דחוף. אם הטיפול הוא "מהתוספת", יידרשו 3 רופאים (וגם על הסכמתם ניתן לוותר, בלחץ הזמן ולצורך הצלת חיים).

• חריג שלישי: המטופל יכול לתת הסכמה, אבל אינו רוצה! לרוב נכבד את האוטונומיה שלו, אבל במקרי "סכנה חמורה" מותר למטפל (באישור ועדת אתיקה) לטפל ללא קבלת הסכמה (להרחבה על חריג זה, ראו כאן).  

אז מה ההבדל בין סכנה חמורה למצב חירום?

מצב חירום רפואי מתייחס לסיטואציה שבה אין לנו זמן, והסיכון למטופל הוא מיידי. למטפלים יש דקות בודדות לקבלת החלטה, וכל עיכוב עלול לגרום לנזק בלתי הפיך (ההגדרה בחוק: "נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף")

סכנה חמורה מתייחסת עדיין למצב שבו עלול להיגרם נזק למטופל, אבל יש למטפלים קצת יותר זמן, אולי אפילו כמה ימים או שבועות. הטיפול צריך להינתן בהקדם, אך לא באופן מיידי (ההגדרה בחוק: "נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה לחייו או קיימת סכנה כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי").

• הבדל זה מאפשר כינוס ודיון של ועדת אתיקה (או בית המשפט) במקרה של סכנה חמורה, שאינו ריאלי במקרה של מצב חירום.

• הבדל זה מאפשר, במצבי חירום, לוותר על החתמת 3 רופאים על הסכמה "אם נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת", כלומר אם הטיפול הנדרש הוא עד כדי כך דחוף שאפילו עיכוב זה עלול להביא לנזק

• שימו לב לדקויות: החריג לעניין מצב חירום מתייחס למצב בו המטופל לא יכול לתת הסכמה, בגלל מצבו. החריג לעניין סכנה חמורה מתייחס למצב של מטופל צלול וכשיר שאינו מעוניין להסכים, ומסרב לטיפול.

אז מה קורה במצב של סכנה חמורה ומטופל אינו מסרב לטיפול, אך גם אינו צלול, ואינו מסוגל להסכים? אין לכך מענה ב-3 החריגים הנ"ל, ורק תיקון לחוק מינואר 2024 הסדיר אפשרות של מקבל החלטות זמני (על ההצעה לתיקון החוק, שעברה ב-2024, ראו כאן)