תמונה1.jpg

מעבר למפגשים פורמליים, חשוב לנו לשתף אתכם במחשבות, דגשים ורעיונות המתעוררים בעקבות המציאות המשתנה, והעולם המשפטי המתעדכן בהתאם. בדרך זו נוכל לעדכן אתכם בהרצאות ותכנים חדשים, להעלות נושאים שעל סדר היום המשפטי והקליני, לחדד היבטים נוספים מעולמות התוכן הרלוונטיים, ולהאיר זרקור על סוגיות שונות, מנקודות מבט מדיקו-לגאלית. 

מטבע הדברים, הבלוג נועד לגירוי המחשבה והסקרנות גם אצלכם.

 

מעניין? מעלה שאלה? לא מסכימים עם הכתוב? רוצים להרחיב בנושא מסוים? נשמח מאוד לשמוע מכם! פנו אלינו 

  • עו"ד ליאת קיסר גרשט

על בריאות, נפש ומשפט

עודכן ב: יונ 17

"עמוק עָמוֹק בְּתוֹך הַגוּף שׁוֹכֵנֶת לה הנפש.


אִישׁ עוֹד לֹא ראָה אוֹתָה,


אָבַל כּוּלם יוֹדְעִים שׁהִיא קַיֶימֶת" (מתוך "ציפור הנפש", מיכל סנונית)


חולי נפש, פגועי נפש, מתמודדי נפש – המונחים משתנים בהתאם לזהות הדובר והמסר שבכוונתו להעביר. אך מעבר להגדרה זו או אחרת, המהות נותרת בעינה: במדינה אינטנסיבית כמו שלנו, על תהפוכותיה הפוליטיות, הביטחוניות והטמפרמנט הכללי, לא ניתן להפריז בחשיבותו של תחום בריאות הנפש בתוך המערכת הכללית. גם שנת הקורונה הסוערת חידדה, ביתר שאת, את המשמעויות של קושי נפשי ואת הערך הקריטי של קבלת טיפול הולם ואיכותי במועד.

בהיבט המדיקו-לגאלי, הנושא של אוכלוסיות ייחודיות (שכבר הוזכר לא פעם בבלוג זה) אינו שלם ללא התייחסות למערכת בריאות הנפש. כל כך ייחודית, שיש לה הסדרה משפטית משלה, במסגרת חוק הטיפול בחולי נפש והתקנות מכוחו, וכמובן גם בהנחיות רבות ייעודיות מטעם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. זאת בנוסף לכל המערך המשפטי ה"רגיל", כדוגמת חוק זכויות החולה – שהרי כל חולה נפש הוא אדם ומטופל בפני עצמו, ואינו מוגבל רק בתחומי מחלת הנפש ממנה הוא סובל.


המטפלים (מתחומי הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, הסיעוד, העבודה הסוציאלית ועוד רבים), מחויבים

כמו תמיד לסטנדרטים קליניים, משפטיים ומנהליים. מחויבות זו באה לידי ביטוי בשלל סיטואציות, שיש להתייחס אליהן תוך לקיחה בחשבון הן את ייחודיות הדיסציפלינה וייחודיותם של המטופלים, והן את ייחודיותן של ההנחיות המדיקו-לגאליות. בין היתר אפשר לציין סוגיות יומיומיות, שגם עלו לא פעם בפסיקת בתי המשפט –

  • הסכמה, ובפרט סירוב מדעת של מטופל הלוקה בנפשו, והצורך של המטפל מחד לקבוע קלינית את כשירות המטופל ויכולת ההבנה שלו, ומאידך להתייחס משפטית להיבטים כמו נוכחות אפוטרופוס או מיופה כח, שיש להם השלכה על יכולתו הפורמלית של המטופל להיענות או לסרב לטיפול (שלא לדבר כמובן על סיטואציות של טיפול בכפייה והכללים בהקשר זה);

  • כפועל יוצא – הנחיות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ולרבות המסלולים המעודכנים מכוחו, כמו ייפוי כח מתמשך או תומך החלטות), מעמדן של הנחיות מקדימות וכיו"ב;

  • הערכת מסוכנות (אובדנית או אחרת) ומתן מענה טיפולי הולם, תוך היכרות עם המסגרת המשפטית הרלוונטית, ובהתאם לה;

  • התמודדות ואיזון בין החובה החוקית לשמירה על סודיות (ובפרט בתחום רגיש זה) למול הצורך בשיתוף המשפחה, ואף החובה לדווח לרשויות במקרה של חשש לפגיעה, וכל זאת מבלי להזיק למהלך הטיפולי;

  • איזון גוף ונפש: שהרי הלוקה בנפשו יכול גם ללקות בגופו, ולא כל תלונה או סימפטום מקורם במחלת הנפש.

לאורך שנים של עבודה מול מערך בריאות הנפש הממשלתי, ייעצתי למטפלים ומנהלים, הדרכתי והעברתי סדנאות במגוון נושאים רלוונטיים. התחום הפך (ועודנו) קרוב לליבי. כאמור, הייחודיות של הדיסציפלינה מתבטאת גם מדיקו-לגאלית, וכמו תמיד – ידע הוא כח: היכרות עם המסגרת המשפטית הרלוונטית לתחום העיסוק, מסייעת למטפל בהתנהלות הפרקטית בשטח. התנהלות בהתאם מביאה לצמצום טעויות ואירועי כשל, ולטיפול איכותי ובטוח יותר.

סדרת הרצאות מעמיקה שאנו מציעים למטפלים במערך בריאות הנפש, או מפגש נקודתי בנושא ספציפי – יכולים לחדד עבורכם היבטים מדיקו-לגאליים אלו ואחרים, לסייע בהעשרת הידע ובהמשך לתמוך ביישום ובהטמעה בפועל, בהתאם למודל המצפ"ן.