תמונה1.jpg

מעבר למפגשים פורמליים, חשוב לנו לשתף אתכם במחשבות, דגשים ורעיונות המתעוררים בעקבות המציאות המשתנה, והעולם המשפטי המתעדכן בהתאם. בדרך זו נוכל לעדכן אתכם בהרצאות ותכנים חדשים, להעלות נושאים שעל סדר היום המשפטי והקליני, לחדד היבטים נוספים מעולמות התוכן הרלוונטיים, ולהאיר זרקור על סוגיות שונות, מנקודות מבט מדיקו-לגאלית. 

מטבע הדברים, הבלוג נועד לגירוי המחשבה והסקרנות גם אצלכם.

 

מעניין? מעלה שאלה? לא מסכימים עם הכתוב? רוצים להרחיב בנושא מסוים? נשמח מאוד לשמוע מכם! פנו אלינו 

  • עו"ד ליאת קיסר גרשט

הייחודיות המשפטית של טיפול בקטינים

עודכן ב: 25 דצמ 2020

בעולם המדיקו-לגאלי, כמו גם הקליני, טיפול בילדים הוא עולם שלם, ייחודי, שיש לו מסגרת משפטית ספציפית. המטופל הקטין הוא לעתים תינוק חסר מודעות, ולעתים נער מתבגר עם רצונות ודעות מוצקות – שלא תמיד עולות בקנה אחד עם אלו של הוריו, האפוטרופוסים ובעלי זכות ההחלטה לגביו.

כמו לגבי כל האוכלוסיות הייחודיות, גם בטיפול בילדים, יש משמעות אקוטית להיכרות עם המסגרת המשפטית הרלוונטית, על דקויותיה השונות וה"יוצאים מן הכלל" הרבים: כך, למשל, ההגדרה המשפטית הפורמלית של "קטין" היא "אדם שלא מלאו לו 18 שנה" – אך קיימת חקיקה המסייגת את קו הגבול הזה (כמו במקרה של חולה נוטה למות); הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ויש להם הזכות החוקית לקבל החלטות באשר לטיפול בהם – אך ישנם מקרים בהם החוק והפסיקה מגבילים זכות זו, ואף אוסרים עליה מלהתקיים (למשל במקרים מסוימים של אלימות במשפחה, או בהקשרים ספציפיים, כדוגמת הפלה או בדיקת HIV).


ומה קורה כאשר הורי הקטין אינם מסכימים ביניהם על לטיפול הראוי, בפרט כאשר מדובר בטיפול פולשני, או להבדיל, טיפול נפשי? יש כללים ברורים מתי ניתן לפעול ולטפל בהסכמת הורה אחד, ומתי, בקיצון השני, יש לפנות להכרעת בית המשפט.

וגם –

האם לגיטימי לרופאת המשפחה לטפל בנער קטין המגיע לבדו לבדיקה, בעקבות תסמיני שפעת?

האם רופאת הנשים המקבלת בקשה למרשם גלולות מנערה בת 16, אמורה לעדכן את הוריה בכך, ולקבל הסכמתם?

מה חובת הסודיות כלפי הקטין עצמו, המבקש לא לגלות להוריו על מצבו (שנוצר, למשל, בעקבות שימוש באלכוהול או סמים), ומתנה בכך את שיתוף הפעולה שלו עם הטיפול?

ואיזו סמכות יש למטפל אם ההורים מקבלים החלטות שאינן משקפות, לדעתו המקצועית, את טובת המטופל הקטין?

שאלות כאלו ועוד רבות אחרות עולות מדי יום ביומו כאשר מטפלים בקטינים. היות המטופל בלתי מורשה (חוקית) להחליט לגבי עצמו, אך נדרש לשתף פעולה עם ההחלטה שתתקבל, וקיומם של (בדרך כלל) שני הורים האמורים לקבל עבורו החלטה "נכונה" במשותף, והכל תחת עקרון "טובת הילד" ובהתחשב בקיומם של חוקים, פסקי דין וסטנדרטים נוספים המשתנים מעת לעת – מחייבים פעמים רבות ייעוץ משפטי שוטף, שיסייע לקדם את הטיפול גם בהיבטיו המדיקו-לגאליים.

כתמיד, "המצפן המדיקו-לגאלי" לשירותכם, עם הרצאה מותאמת לכל מחלקה רלוונטית (פסיכיאטריה ילדים / כירורגיית ילדים וכן הלאה..), ייעוץ שוטף ומענה פרקטי וישים לכל שאלה.

בהצלחה לכולנו, ולדור הבא !