The role of forensic and legal systems in suicide prevention: Implications for Israeli healthcare policy גאים להציג מחקר חדש, שפורסם היום ב-Israel Journal of Health Policy Research, ובוחן את תפקידן של המערכות המשפטית והפורנזית במניעת התאבדות, דרך ניתוח תביעות רשלנות רפואית בישראל בין השנים 1985–2023 (לרבות פסקי דין בבתי משפט והסדרי פשרה שנעשו לפני הליך משפטי, בתיקים הקשורים להתאבדויות ולניסיונות התאבדות של מטופלים פסיכיאטריים). הממצאים מראים עלייה משמעותית במספר התביעות והפשר

דייג- אוהב דגים?! רופאת עיניים צריכה להתמצא בגניקולוגיה? אח טיפול נמרץ נזקק לידע בפסיכיאטריה? ברור שלא, ואנחנו גם לא מצפים לכך. אך בהחלט נצפה מכל מטפל לבקיאות בתחום עיסוקו והתמחותו: מיילדת צריכה לדעת ליילד. כירורג צריך לדעת לנתח. זו לא רק דרישה מוסרית, אלא גם משפטית: אמנם אין סעיף ייחודי בחוק העוסק ברשלנות רפואית (אלא ברשלנות בכלל, ורשלנות של בעלי מקצוע בפרט), אך דרישת החוק והפסיקה בעניין זה מחייבת כל בעל מקצוע להיות מיומן ב"משלח ידו", באופן סביר ובהתאם לסטנדרטים מקצועיים. מי

ארגוני בריאות יכולים להצהיר "אנחנו בית חולים איכותי!" "אצלנו נותנים עדיפות לבטיחות הטיפול!", אבל מן הסתם, ניהול סיכונים אמיתי, כזה שגם מביא תוצאות, מחייב מעשים בשטח, ולא הצהרות מעורפלות או לא מבוססות. איך עושים זאת נכון? מחויבות אמיתית של הנהלה: בתקציבים, בהקדשת זמן לתהליכי איכות ובטיחות, בגיבוי לעובד שטעה ודיווח, במתן פידבק חיובי על התנהלות בטוחה יעדים ברורים: תכניות קונקרטיות לעשייה, למידה ושיפור, הכוללות אבני דרך במועדים מוגדרים מראש. המטרות צריכות להיות מדויקות, ולא מעורפ

שיחת הסכמה בין מטפל למטופל היא אבן דרך עקרונית ומשמעותית לפני כל טיפול, ומבוססת על כבוד האדם ואוטונומיית המטופל על גופו. מה היקף המידע שיש לתת? בהתאם לסטנדרט: חוק זכויות החולה קובע עיקרי ליבה שיש להתייחס אליהם בשיחת הסכמה מדעת: האינדיקציה לטיפול (דיאגנוזה ופרוגנוזה); מהות ומטרת ההליך המוצע (כולל סיכויי הצלחה); סיכונים הכרוכים בטיפול; חלופות אפשריות; חדשנות הטיפול בהתאם לסבירות: בית המשפט ישאל תמיד, מה רופאה סבירה אמורה היתה להסביר? מה אח סביר היה אומר? מטבע הדברים, ככל שמדובר

עיקרון המידתיות הוא מושג משפטי, המגלם מעין שקלול של "עלות-תועלת" המעוגן בשיקולים ערכיים ומוסריים. יישום עיקרון זה נועד לשמור על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות של צעד זה (בעיקר ביחס לפגיעה בזכויות אדם). בעולם הטיפול הרפואי יש לעיקרון זה מקום של כבוד, ועל הצוות המטפל לשקול אותו בשגרה היומיומית: למשל, האמנם נדרשת הגבלה של המטופל מתמודד הנפש, או שניתן לרסן אותו באמצעי פחות פוגעני? האמנם מתחייב ביצועה של פרוצדורה פולשנית עתירת סיכון, או שניתן לנסות טיפו

"לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה אֲבָל לָרֹב מִלָּה טוֹבָה מִיָּד עוֹשָׂה לִי טוֹב רַק מִלָּה טוֹבָה אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה" גם במערכת הבריאות, כמו בחיים, אנחנו מכירים מתן פידבק שלילי על התנהגות "מזיקה": אמירות כמו 'זה לא בסדר', 'מצפים ממך ליותר'; פעולות כמו התראה, נזיפה או העלאה לשימוע וכו'. מה עם הפידבק החיובי? כולנו בני אדם ואוהבים שמפרגנים לנו! איזה יופי שדיווחת; אני מעריך את זה שאתם עובדים לפי הנהלים; יופי של שיתוף פעולה עם התחקיר. מעבר לתחושה הטובה, גישה כזו עשויה לעודד

תייר מקוריאה מגיע כאוב לחדר המיון, איך נתקשר איתו? תקשורת מהווה אחת מאבני הבסיס של טיפול איכותי. מה קורה כשהמטפל אינו דובר את שפת המטופל? מידע קריטי עלול ללכת לאיבוד או להשתבש בדרך. רצוי להיעזר באיש צוות הדובר את השפה, ויוכל לשמש כמתורגמן. לחילופין, מוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות נותן שירות זה בכמה שפות נפוצות רצוי להימנע מהטלת התרגום על בן המשפחה המלווה: במקרים כאלו קיים סיכון, מאחר והמלווה אינו מכיר את המתודולוגיה והמונחים הרפואיים המקצועיים, ועלול לשבש אותם עד כדי הט

פעם היו אומרים "כביסה מלוכלכת משאירים בבית", וגם במערכת הבריאות נרתעו מלחשוף טעויות שנעשו, כשלים ואירועים חריגים. אך העלמת הטעויות מביאה להתעלמות מהן, ולא מאפשרת את תיקון המנגנון או התהליך שבבסיסן. המשמעות? יותר אירועים חריגים, יותר תקלות, יותר נזק (למטופל ולמערכת). עם השנים חלחלה והוטמעה תרבות של ניהול סיכונים קליני, המתייחסת לדיווח אירוע חריג כאבן יסוד של קידום בטיחות: מציף טעויות, מזהה סיכונים ומאפשר תהליכי למידה ושיפור. השאיפה לאפס טעויות זוהתה כנאיבית ולא ריאלית, ובמקומה

יתרונותיה של מדידה במערכת הבריאות מוכרים וידועים: שיקוף מצב קיים, זיהוי מוקדים לשיפור, בסיס להשוואה מתבקשת בין מוסדות, הטמעת תרבות איכות ארגונית ועוד. אך יש להכיר גם בחסרונותיה של מדידה, בפרט כאשר מדובר במדדים גלויים (להבדיל מסמויים) הידועים מראש למערכת הנמדדת. יש המשווים זאת לחיפוש מטבע מתחת לפנס: באופן טבעי, יותר משאבים יופנו לתחומים הנמדדים, פרוצדורות מדידות יקודמו ויקבלו תיעדוף, ומכלול הפעולות ש"נותרות בצל"- עלול להיזנח ולרדת בסדר העדיפות. לביקורת זו יש מגוון מענים (לגיטי

תרבות ארגונית המקובעת בסטטוס קוו מסוים, שחבריה נמנעים מלערער עליו כדי לא להיכנס לעימות, עלולה להביא למצבים של קבלת החלטות שגויות. חלק מתפקידו של איש ניהול הסיכונים ובטיחות הטיפול לבחון בכל דיון אסטרטגי גם את הצד השני של הקונצנזוס : מה יכול להשתבש בפרויקט? מה החסרונות של הרעיון? מה יקרה אם נפעל בדרך אחרת, אפילו הפוכה? כך ניתן לעורר דיון מעמיק, לבחון חלופות ולחשוף כשלים לוגיים בטיעונים קיימים, ולבסוף, על ידי בדיקת הסיכונים, לסייע לשפר את איכות ההחלטות . זו גם הזדמנות לצאת מהקופ

העוסקים בניהול סיכונים מכירים את ארבעת השלבים במודל הקלאסי : זיהוי הסיכונים Identification, ניתוחם Analysis, מסלולי טיפול Treatment /Control והערכה Evaluation. השלב הרביעי מתייחס, למעשה לבקרה עצמית : בחינת האפקטיביות של הפעולות שנעשו בשלושת השלבים הקודמים לאיתור, ניתוח וטיפול בסיכונים, ובעקבות כך- קבלת החלטות להמשך. למעשה מדובר בהערכת מערכת ניהול הסיכונים את עצמה: מה עשינו? האם סייע? שיפר? צמצם סיכונים? הקטין חומרה של נזק? ואיך התמודדנו עם מכשולים בדרך? בקרה עצמית אינה ביק

תקופה של אי יציבות, שגרה מעורערת ותחושת חוסר שליטה, גם במערכת הבריאות . המצב המלחמתי הנוכחי מוסיף נדבך סיכונים לא פשוט, שהמערכת והפרטים שבה נאלצים להתמודד איתו, כאשר ההשפעה של כל אחד מאיתנו על תנאי המציאות היא מוגבלת ממילא, גם בימי שגרה. עולם ניהול הסיכונים פיתח כלים שניתן להיעזר בהם : ככלל, סיכון הוא מצב של חוסר וודאות: האמנם הסיכון יתממש? האם ייווצר נזק, הפסד או אובדן? ניהול הסיכון הוא מערכת הכלים והתהליכים שנועדו לאתר אותו, לאמוד את היקפו ולמצוא דרכים להתמודד עמו. אף

יש הטועים לחשוב, כי צמצום סיכון והגברת בטיחות הטיפול יושגו בדרך של "רפואה מתגוננת". אך ביצוע בדיקות מיותרות, מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך או הפניה חסרת תועלת ל-MRI אינם ניהול סיכונים איכותי ! חוסר יעילות או טיפול לא אפקטיבי יביאו ל עומס מיותר על מערכת הבריאות , לבזבוז משאבים ולאו דווקא לקידום well being למטופל רפואה מתגוננת אינה בהכרח "בטוחה" , היא רק מעבירה את הסיכון למקום אחר : תופעות לוואי של תרופות מיותרות, חשיפה לקרינה מיותרת, או חרדה בעקבות מממצאים אקראיים חסרי משמעות קלינ

"No Man is an Island" (John Donne), וכך גם יחידות בטיחות הטיפול, שהרי צוותי ניהול הסיכונים לא עובדים לבד, במנותק מהשטח. ניהול סיכונים אפקטיבי לא מתרחש ב"מגדל השן" של הארגון, וגם לא במחשכים: קידום והטמעה של תרבות בטיחות בארגון לא יצליחו ללא החיבור לעשייה הקלינית, הניהולית והאדמיניסטרטיבית . הבנה עמוקה של תהליכי העבודה והאתגרים הקיימים בפועל יתאפשרו רק בדרך של עבודה משותפת והקשבה לניסיון המצטבר, ובניית פתרונות קולקטיביים. מה ניתן לעשות? שיח פתוח, אמפתי, שאינו שיפוטי או מ

כ מפגש המסכם של קורס ניהול סיכונים, איכות ובטיחות הטיפול (תואר שני ניהול מע' בריאות, המרכז האקדמי..) החלטנו לערוך יום סימולציות לתרגול, אימון ולמידה של הידע שהועבר בקורס. בסימולציות מול שחקנים תרגלו הסטודנטים מיומנויות של תקשורת (מול מטופלים, בני משפחה וקולגות), התנהלות בעקבות טעות, שקיפות וגילוי נאות, תיעוד ודיווח של אירוע חריג, הסכמה מדעת, הטמעת תרבות של איכות ובטיחות ועוד. בעקבות הסימולציות נערך דיון פתוח, עלו שאלות ותובנות על ההתנהלות הרצויה, הסטודנטים שיתפו מניסיונם בש

בימים אלו נכנס לתוקף נוהל מעודכן של משרד הבריאות, המאפשר לאחים ואחיות לקבל החלטות טיפוליות באופן עצמאי, ללא צורך בהוראה ישירה מרופא/ה : פרוטוקול טיפולי ייבנה בהתאם לצורך קליני שזוהה, ע"י צוות רב מקצועי, ובהתאם לספרות מקצועית עדכנית. הפרוטוקול יכלול רצף הוראות מובנה ומוגדר בהתאמה למצב הקליני, העונה על תנאי "אם – אז", וחייב להיות מבוסס ראיות EBP . הפרוטוקול יאושר ע"י ועדת פרוטוקולים מוסדית (הרכבה המומלץ מפורט בנוהל), שתבצע גם סקירה חוזרת/ בקרה מעת לעת. יבוצעו הליכי הכשרה והדר

השבוע נציין את יום הקשישים הבינלאומי International Day of Older Persons (01.10.25). הזדמנות טובה להתייחס לכמה דגשים מדיקו-לגאליים בגריאטריה: הגדרה : לפי החוק, קיימת הגדרה ל" אזרח ותיק ": כזה שהגיע לגיל פרישה (62-67, נכון להיום). עוד קיימות הגדרות לקשיש בהקשרים ספציפיים שונים , למשל בחוק פינוי ובינוי (מעל 70); בחוק העונשין (מעל 65) ועוד. כשירות : קשישים הם כשירים לקבלת החלטות אלא אם נקבע אחרת! כל עוד האדם צלול, בעל יכולת הבנה, אין לייחס לו מוגבלות קוגניטיבית או נפשית בהת

חדש לכוחות עזר בבתי חולים – הרצאה בנושא ניהול סיכונים, איכות ובטיחות הטיפול: מה הוא סיכון? וכיצד מנהלים אותו בחוכמה? תרבות ארגונית של...

שתי עובדות מתנגשות ופתרון: למטפלים אין זמן פנוי . הלחץ, האינטנסיביות, וכל תחלואי המערכת המוכרים, יוצרים עומס עבודה משמעותי המטפלים חייבים...

נשאית HIV מסרבת לעדכן את בן זוגה הקבוע חולה קורונה לא מוכן שיספרו לבני ביתו מטופל קשיש מסרב לדווח על התעמרות מצד מטפל זר האם מותר למטפלים...