כל טיפול בתוספת מחייב הסכמה בכתב – אבל לא כל טיפול המחייב הסכמה בכתב מופיע בתוספת! מבולבלים?! הנה כל הפרטים: הסכמה מדעת לא חייבת להינתן בכתב : לפי חוק זכויות החולה, ניתן להסכים גם בע"פ או בדרך של התנהגות. החריג: טיפול רפואי המנוי בתוספת   (הראשונה) לחוק: רשימה קצרה של 6 סוגי טיפולים (כמו ניתוח, דיאליזה או IVF). במקרים אלו חובה לתת הסכמה בכתב, לרוב ע"ג טופס ייעודי לפרוצדורה. לא כל פעולה המחייבת הסכמה בכתב – מופיעה בתוספת!   יש עוד פעולות רפואיות  המחייבות הסכמה בכתב, שהמקור לה

כ מפגש המסכם של קורס ניהול סיכונים, איכות ובטיחות הטיפול (תואר שני ניהול מע' בריאות, המרכז האקדמי..) החלטנו לערוך יום סימולציות לתרגול, אימון ולמידה   של הידע שהועבר בקורס. בסימולציות מול שחקנים תרגלו הסטודנטים מיומנויות של תקשורת (מול מטופלים, בני משפחה וקולגות), התנהלות בעקבות טעות, שקיפות וגילוי נאות, תיעוד ודיווח של אירוע חריג, הסכמה מדעת, הטמעת תרבות של איכות ובטיחות ועוד. בעקבות הסימולציות נערך דיון פתוח, עלו שאלות ותובנות על ההתנהלות הרצויה, הסטודנטים שיתפו מניסיונם בש

מרבית המטפלים מכירים את חובת הגילוי כחלק מתהליך הסכמה מדעת מול מטופל : מסירת מידע רלוונטי לגבי הטיפול  המוצע, סיכוייו, סיכוניו וחלופותיו. אך חובת הגילוי רחבה יותר, ויש לה היבט נוסף, הכרוך ב זהותו של המטפל : כבר בחוק זכויות החולה מוטלת על המטפל החובה להציג עצמו מול המטופל, כולל מהות התפקיד (רופא/ אח/ פסיכולוג...), הכשרה וסמכויות. נקבע בפסיקה, כי על המטפל להזדהות בתוארו באופן אקטיבי, על מנת ש גם עניין זה יובא בשיקולי ההחלטה של המטופל .

חדש – במסגרת תכנית ההכשרה ל אחים מומחים בקהילה : עם הסמכות באה האחריות : קלינית ומשפטית, התייחסות בימ"ש לגורם מומחה גבולות האחריות המקצועית : שאלות של סבירות וסמכות, הנחיות החוק ומשרד הבריאות, סטנדרטים של צוות רפואי מול סיעודי, רשלנות תקשורת : בין מטפלים ומול המטופלים, העברת מסר ברור, תיעוד נכון ברשומה הסכמה וסירוב  מדעת אוכלוסיות ייחודיות (קטינים, בריאות הנפש, אדם שיש לו אפוטרופוס, הסובלים מדמנציה ועוד): מסלולי כשירות  לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות וההבדלים ביניהם, מעמד בני מ

מה האחריות המשפטית של "מטפלת אלטרנטיבית" שמציעה טיפול בחרדה? האם ניתן לתבוע הומיאופת? או לטעון לרשלנות של מרכז רפואה טבעית? ככלל, תחום זה של רפואה אלטרנטיבית/ משלימה לא זכה בארץ לעיגון בחקיקה   (ולרבות במסגרת חוק העיסוק במקצועות הבריאות), ואין בו חובת רישוי או מסלול הכשרה. בפסיקה נקבע זה מכבר (2005) כי "אין ולא קיימת כיום דרך לקבל רישיון לעסוק באחד מענפי הרפואה המשלימה". מכאן גם היעדר פיקוח שלטוני על פעילותם של גורמים שונים בציבור "המציגים את עצמם כמי שניחנו בסגולות ייחודיות

כשבית המשפט נתקל ברשומה רפואית, מה הוא חושב?! שהתיעוד הוא אותנטי ומדויק שמדובר בראייה אמינה שהמידע הקליני המתועד מספק לצורכי ההליך המשפטי כל התשובות נכונות! מבחינה משפטית, בתביעת רשלנות רפואית יש לרשומה "חזקת מהימנות" .   כלומר: כל עוד לא הוכח אחרת, בית המשפט יתייחס לתיעוד כאל ראייה אמינה, אותנטית ומדויקת. מה מייחד את הרשומה בהליך המשפטי?  זו הראייה היחידה המוגשת לבית המשפט ש נכתבה בזמן אמת (או בסמוך לו), היחידה שלא נכתבה בדיעבד, אחרי שהאירוע הסתיים ותוצאותיו ידועות. בנוסף, ה

בימים אלו נכנס לתוקף נוהל מעודכן   של משרד הבריאות, המאפשר לאחים ואחיות לקבל החלטות טיפוליות באופן עצמאי, ללא צורך בהוראה ישירה מרופא/ה : פרוטוקול טיפולי ייבנה בהתאם לצורך קליני שזוהה, ע"י צוות רב מקצועי, ובהתאם לספרות מקצועית עדכנית. הפרוטוקול יכלול רצף הוראות מובנה ומוגדר בהתאמה למצב הקליני, העונה על תנאי "אם – אז", וחייב להיות מבוסס ראיות EBP . הפרוטוקול יאושר ע"י ועדת פרוטוקולים מוסדית (הרכבה המומלץ מפורט בנוהל), שתבצע גם סקירה חוזרת/ בקרה מעת לעת. יבוצעו הליכי הכשרה והדר

תהליך של הריון ולידה מציף סוגיות מדיקו-לגאליות רבות, שהן משמעותיות בעת ניהול הטיפול : הסכמה וסירוב מדעת: -        היקף המידע שיש למסור -        הסכמה של אישה כאובה או תחת השפעת אפידורל -        מקומה של אוטונומיה היבטים של תקשורת ורצף טיפולי: -        אחריות גורם מפנה לבדיקה מול גורם מבצע -        תקשורת בין מטפלים ומוסדות -        הרשומה ככלי עזר לניהול הטיפול כשירות ואפוטרופסות: -        מעמד האב / בן הזוג? בני משפחה? -        מעמד העובר? -        יולדת קטינה סיטואציות ייחו

הרצאה חדשה! סוגיות של הסכמה מדעת הן פעמים רבות מורכבות, מאתגרות, ובעלות פוטנציאל "התנגשות" מול דרישות החוק : עד כמה להסביר? מה באמת...

שתי עובדות מתנגשות ופתרון: למטפלים אין זמן פנוי . הלחץ, האינטנסיביות, וכל תחלואי המערכת המוכרים, יוצרים עומס עבודה משמעותי המטפלים חייבים...

נשאית HIV מסרבת לעדכן את בן זוגה הקבוע חולה קורונה לא מוכן שיספרו לבני ביתו מטופל קשיש מסרב לדווח על התעמרות מצד מטפל זר האם מותר למטפלים...

מטפלים - מדוע אתם מתעדים ברשומה הרפואית? התיעוד בגיליון, החשוב כשלעצמו – איננו המטרה! המטרה  – שמירה על רצף טיפולי הדרך להשיג את המטרה  –...

חדש – לעובדים סוציאליים במערכת הבריאות : גרסה מעודכנת של ההרצאה " איך נראה פיל?! דגשים מדיקו-לגאליים לניהול רשומה, תקשורת ורצף טיפולי "...

רשלנות רפואית – לא רק קלינית! רשלנות קלינית : אמנם מדובר בטענות נפוצות, אך טעות להניח שרשלנות רפואית נעוצה אך ורק בכשלים בטיפול הקליני....

מטפלים בקטינים? מתלבטים לגבי סמכות ההורים להסכים לטיפול? כל מה שרציתם לדעת ולא הפסקתם לשאול (אותי!) – כל הורה יכול להסכים לטיפול לגבי...

אדם נורה בביתו במהלך שוד. בבית החולים נתן הסכמתו לניתוח ברגלו שנפגעה. לאחר ההתאוששות גילה כי המנתח זיהה גם פציעה במרפק, הוציא רסיס ותפר...

"אתה לא מחליט עליי!" המערכת החוקית והמשפטית בישראל נותנת מקום של כבוד לאוטונומיית הרצון   של כל אדם: זכותו להחליט על עצמו, על גופו,...

לא פעם עולה בשטח האפשרות לטפל ללא קבלת הסכמה מהמטופל, ובפרט בנושא כפיית טיפול על מטופל מתנגד . הסוגיה נפוצה בעיקר בהקשר לאוכלוסיות...

חדש – חטיבה משפטית על בסיסי חדר ניתוח , עם כל הדגשים הרלוונטיים: חשיבות התיעוד ברשומה הרפואית : בדו"ח הניתוח וגם לפניו (טרום ניתוחי)...

הסטנדרטים השונים (כמו נהלים, ניירות עמדה, הנחיות קליניות) עוזרים למערכת הבריאות להתנהל באופן בטוח. פעולה בהתאם לסטנדרטים מצמצמת סיכון,...