התוספת שתופסת – על הסכמה בכתב לפי חוק זכויות החולה

כל טיפול בתוספת מחייב הסכמה בכתב – אבל לא כל טיפול המחייב הסכמה בכתב מופיע בתוספת!

מבולבלים?! הנה כל הפרטים:

• הסכמה מדעת לא חייבת להינתן בכתב: לפי חוק זכויות החולה, ניתן להסכים גם בע"פ או בדרך של התנהגות.

• החריג: טיפול רפואי המנוי בתוספת (הראשונה) לחוק: רשימה קצרה של 6 סוגי טיפולים (כמו ניתוח, דיאליזה או IVF). במקרים אלו חובה לתת הסכמה בכתב, לרוב ע"ג טופס ייעודי לפרוצדורה.

• לא כל פעולה המחייבת הסכמה בכתב – מופיעה בתוספת! יש עוד פעולות רפואיות  המחייבות הסכמה בכתב, שהמקור להן אינו בחוק זכויות החולה (דוגמת הרדמה, מתן דם ועוד). מטבע הדברים, פעולות נוספות אלו אינן רלוונטיות במקרה של הפעלת חריגים בחוק המתייחסים ל"טיפול המנוי בתוספת" (למשל ביחס לחריגים המאפשרים מתן טיפול ללא הסכמה).

• החוק מאפשר לוותר על הסכמה בכתב, גם אם הטיפול מנוי בתוספת: במקרי חירום, או כאשר אין באפשרות המטופל לכתוב (למשל שומרי שבת). אין מניעה שהתיעוד ייערך במועד מאוחר יותר.

• "תחתום לי פה": יודגש, כי ההסכמה בכתב אינה מטרה בפני עצמה, ואינה מחליפה את השיחה עם המטופל. לפי החוק, על המסמך לכלול "את תמצית ההסבר שניתן למטופל", כלומר מתן מידע רלוונטי ומענה לשאלות אמור להקדים את מתן ההסכמה בכתב, שסוגר את התהליך.