בדצמבר 2005 פורסם לראשונה חוק החולה הנוטה למות . מדובר היה בחוק חדשני ביותר, שניסה לשים קץ לשנים של התלבטויות ואי-הסכמות בכל הנוגע לטיפול בסוף החיים, ולכן ניתנה ארכה של שנה עד כניסתו לתוקף, בדצמבר 2006. במלאת 20 שנה לחוק ייחודי זה, כמה דגשים מדיקו-לגאליים: מבחינה היסטורית: עם התפתחות הרפואה והטכנולוגיה, הלכה והעמיקה המחלוקת בין המצדדים ב זכות האדם על גופו (אוטונומיה, הזכות לא לסבול ולהחליט לבכר מוות על חיים נטולי כבוד), לבין הטוענים ל קדושת החיים , שאינה מאפשרת הימנעות מטיפול

כשהיינו קטנים, היתה בדיחת קרש על "איש אחד שנפל לבור, רץ הביתה להביא סולם ויצא". לא הכי מצחיק, אבל כמטאפורה לכשל והתמודדות עם אירוע חריג – זו דווקא דוגמה מצוינת: אדם הולך בדרך, לא שם לב לבור, ונופל פנימה. הוא מתגבר, מצליח לצאת, וממשיך בדרכו. אבל הבור  נשאר בדרך . בפעם הבאה הוא כבר מודע למכשול. הוא לא ייפול בשנית – הפעם, הוא עוקף את הבור ומתחמק ממנו. אבל הבור לא נעלם . האיש לא מספר עליו לאף אחד מהשכנים. בהמשך, הוא מגלה שמישהו אחר נפל, בדיוק כמו שקרה גם לו. השכן לא ידע על ק

כשבית המשפט נתקל ברשומה רפואית, מה הוא חושב?! שהתיעוד הוא אותנטי ומדויק שמדובר בראייה אמינה שהמידע הקליני המתועד מספק לצורכי ההליך המשפטי כל התשובות נכונות! מבחינה משפטית, בתביעת רשלנות רפואית יש לרשומה "חזקת מהימנות" .   כלומר: כל עוד לא הוכח אחרת, בית המשפט יתייחס לתיעוד כאל ראייה אמינה, אותנטית ומדויקת. מה מייחד את הרשומה בהליך המשפטי?  זו הראייה היחידה המוגשת לבית המשפט ש נכתבה בזמן אמת (או בסמוך לו), היחידה שלא נכתבה בדיעבד, אחרי שהאירוע הסתיים ותוצאותיו ידועות. בנוסף, ה

בימים אלו נכנס לתוקף נוהל מעודכן   של משרד הבריאות, המאפשר לאחים ואחיות לקבל החלטות טיפוליות באופן עצמאי, ללא צורך בהוראה ישירה מרופא/ה : פרוטוקול טיפולי ייבנה בהתאם לצורך קליני שזוהה, ע"י צוות רב מקצועי, ובהתאם לספרות מקצועית עדכנית. הפרוטוקול יכלול רצף הוראות מובנה ומוגדר בהתאמה למצב הקליני, העונה על תנאי "אם – אז", וחייב להיות מבוסס ראיות EBP . הפרוטוקול יאושר ע"י ועדת פרוטוקולים מוסדית (הרכבה המומלץ מפורט בנוהל), שתבצע גם סקירה חוזרת/ בקרה מעת לעת. יבוצעו הליכי הכשרה והדר

תהליך של הריון ולידה מציף סוגיות מדיקו-לגאליות רבות, שהן משמעותיות בעת ניהול הטיפול : הסכמה וסירוב מדעת: -        היקף המידע שיש למסור -        הסכמה של אישה כאובה או תחת השפעת אפידורל -        מקומה של אוטונומיה היבטים של תקשורת ורצף טיפולי: -        אחריות גורם מפנה לבדיקה מול גורם מבצע -        תקשורת בין מטפלים ומוסדות -        הרשומה ככלי עזר לניהול הטיפול כשירות ואפוטרופסות: -        מעמד האב / בן הזוג? בני משפחה? -        מעמד העובר? -        יולדת קטינה סיטואציות ייחו

השבוע נציין את   יום הקשישים הבינלאומי International Day of Older Persons    (01.10.25). הזדמנות טובה להתייחס לכמה דגשים מדיקו-לגאליים בגריאטריה: הגדרה : לפי החוק, קיימת הגדרה ל" אזרח ותיק ": כזה שהגיע לגיל פרישה (62-67, נכון להיום).  עוד קיימות הגדרות לקשיש בהקשרים ספציפיים שונים , למשל בחוק פינוי ובינוי (מעל 70); בחוק העונשין (מעל 65) ועוד. כשירות : קשישים הם כשירים לקבלת החלטות אלא אם נקבע אחרת! כל עוד האדם צלול, בעל יכולת הבנה, אין לייחס לו מוגבלות קוגניטיבית או נפשית בהת

בימים אלו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה יוכל אדם חולה ALS לסיים את חייו, לבקשתו . פרסומים בתקשורת הציגו את המקרה באופן לא מדויק כ"אישור המתת חסד" . כמה תובנות והארות בעקבות החלטת בית המשפט – לא מדובר בהמתת חסד : אושרה הפחתת ריכוז החמצן במכונת ההנשמה עד לרמתו באוויר החדר, כך שהמשמעות הפרקטית היא כאילו אינו מחובר כלל. יוזכר כי בישראל קיים איסור חוקי על המתה "אקטיבית" (למשל בדרך של הזרקת תרופה ממיתה, או להבדיל - ניתוק ממכונת הנשמה). בדרך יצירתית זו מאפשר בית המשפט מוות בכבו

חדש לכוחות עזר בבתי חולים – הרצאה בנושא ניהול סיכונים, איכות ובטיחות הטיפול: מה הוא סיכון? וכיצד מנהלים אותו בחוכמה? תרבות ארגונית של...

הרצאה חדשה! סוגיות של הסכמה מדעת הן פעמים רבות מורכבות, מאתגרות, ובעלות פוטנציאל "התנגשות" מול דרישות החוק : עד כמה להסביר? מה באמת...

שתי עובדות מתנגשות ופתרון: למטפלים אין זמן פנוי . הלחץ, האינטנסיביות, וכל תחלואי המערכת המוכרים, יוצרים עומס עבודה משמעותי המטפלים חייבים...