התנהלות מערכת הבריאות בתנאי חוסר וודאות

תקופה של אי יציבות, שגרה מעורערת ותחושת חוסר שליטה, גם במערכת הבריאות.  המצב המלחמתי הנוכחי מוסיף נדבך סיכונים לא פשוט, שהמערכת והפרטים שבה נאלצים להתמודד איתו, כאשר ההשפעה של כל אחד מאיתנו על תנאי המציאות היא מוגבלת ממילא, גם בימי שגרה.

עולם ניהול הסיכונים פיתח כלים שניתן להיעזר בהם:

ככלל, סיכון הוא מצב של חוסר וודאות: האמנם הסיכון יתממש? האם ייווצר נזק, הפסד או אובדן? ניהול הסיכון הוא מערכת הכלים והתהליכים שנועדו לאתר אותו, לאמוד את היקפו ולמצוא דרכים להתמודד עמו. אף שאין לנו שליטה מוחלטת במצב, יש באפשרותנו לנסות ולצמצם את הסיכונים הפוטנציאליים, או לכל הפחות את עוצמת חומרתם.

איך עושים זאת? לאורך השנים פותחו שורה של מודלים תיאורטיים וכלים פרקטיים לזיהוי סיכונים ונקודות תורפה (פרואקטיבית וריאקטיבית), תהליכי למידה מתודולוגיים והפקת לקחים אפקטיבית ליישום שינויים ושיפורים.

מקומם של כלים אלו מתעצם בעת משבר: סוגיה זו הומחשה היטב בתקופת משבר הקורונה, כפי שניתן לראות בשתי איגרות (מבוססות ספרות ונתונים) שפרסם אגף איכות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות-  

• איגרת אוגוסט 2020: "מדידת האיכות, שמירת בטיחות הטיפול וניהול סיכונים צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהמערכת בעת מגפה בדיוק כמו בעת רגיעה ויציבות. עקב השינוי המהיר בהתנהלות... צריכה המערכת להיערך לשיפור מתמיד בטיפול ולמידה מערכתית ביתר שאת".

• איגרת מאי 2021: "השינוי המהיר והאגרסיבי שחל בהתנהלות המערכות הביא לחוסר ודאות וחוסר יעילות... ניסיונם של אנשי האיכות והבטיחות והבנתם את מערכת הבריאות, יכלו לסייע בהטמעת השינויים הדרושים במהירות". האיגרת מפרטת אסטרטגיה לשיתוף יחידות איכות ובטיחות הטיפול, שיכול לתרום לרווחת החולים, הצוותים והמוסד הרפואי.

המציאות הנוכחית מזכירה לנו כי ניהול סיכונים אינו רק כלי טכני-מקצועי, אלא גם מנוף לחיזוק תחושת המסוגלות של הצוותים הפועלים בתנאי לחץ ואי-וודאות. ארגון שמקדם  תרבות זו לא רק מצמצם נזקים, הוא גם בונה חוסן מערכתי לאורך זמן. הטמעת מנגנוני ניהול סיכונים כחלק מתרבות ארגונית תומכת בטיחות ואיכות, ושיתוף יעיל של צוותי בטיחות הטיפול, תסייע להתמודד עם מצבי אי וודאות בשגרה ובחירום