תקופה של אי יציבות, שגרה מעורערת ותחושת חוסר שליטה, גם במערכת הבריאות .  המצב המלחמתי הנוכחי מוסיף נדבך סיכונים לא פשוט, שהמערכת והפרטים שבה נאלצים להתמודד איתו, כאשר ההשפעה של כל אחד מאיתנו על תנאי המציאות היא מוגבלת ממילא, גם בימי שגרה. עולם ניהול הסיכונים פיתח כלים שניתן להיעזר בהם : ככלל, סיכון  הוא מצב של חוסר וודאות: האמנם הסיכון יתממש? האם ייווצר נזק, הפסד   או אובדן?  ניהול הסיכון  הוא מערכת הכלים והתהליכים שנועדו לאתר אותו, לאמוד את היקפו ולמצוא דרכים להתמודד עמו. אף

יש הטועים לחשוב, כי צמצום סיכון והגברת בטיחות הטיפול יושגו בדרך של "רפואה מתגוננת". אך ביצוע בדיקות מיותרות, מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך או הפניה חסרת תועלת ל-MRI אינם ניהול סיכונים איכותי ! חוסר יעילות או טיפול לא אפקטיבי יביאו ל עומס מיותר על מערכת הבריאות , לבזבוז משאבים ולאו דווקא לקידום well being למטופל רפואה מתגוננת אינה בהכרח "בטוחה" , היא רק מעבירה את הסיכון למקום אחר : תופעות לוואי של תרופות מיותרות, חשיפה לקרינה מיותרת, או חרדה בעקבות מממצאים אקראיים חסרי משמעות קלינ

תקשורת היא אבן יסוד הכרחית להשגת רצף טיפולי , בעיקר בתקופה המודרנית של מערכת בריאות מורכבת, ומרובת מטפלים ומוסדות. פרט מידע שהושמט, או שלא הועבר במדויק,  עלולים להביא לאי הבנות וטעויות, עד כדי נזק של ממש. ניהול תקשורת נכונה חייב להתבסס על מסר ברור, לא מעורפל ושאינו נתון לפרשנות (יש לתת את התרופה בשעה 15:00, ולא "בהמשך") בהירות המסר צריכה לבוא לידי ביטוי בע"פ וגם בתיעוד בכתב , ברשומה רצוי להיות ממוקד במסירת מידע רלוונטי , ולהימנע מעודף פרטים שיסיח את הדעת מעיקר התוכן המידע נדר

עשיית בטיחות הטיפול וניהול סיכונים בארגוני בריאות לא יכולה להתבצע בשיטת "זבנג וגמרנו": מדובר בתהליכים ממושכים, המחייבים שינויי תרבות, הטמעת ערכים והתנהגויות לאורך זמן . גישתם של העוסקים בתחום מאופיינת ב ראייה לטווח הרחוק , להבדיל מכיבוי שריפות מהיר, כזה שנעשה ללא זיהוי סיבות שורש רוחביות לכשל הנקודתי וללא תהליך למידה מעמיק – מה שעלול להביא לאירועים נוספים, המבוססים על אותו מנגנון טעות. חשוב לזכור ש מערכת הבריאות היא דינמית ומתפתחת, צוותים מתחלפים ומשתנים, תפקידים מתעדכנים . י

"No Man is an Island"   (John Donne), וכך גם יחידות בטיחות הטיפול, שהרי צוותי ניהול הסיכונים לא עובדים לבד, במנותק מהשטח. ניהול סיכונים אפקטיבי לא מתרחש ב"מגדל השן" של הארגון, וגם לא במחשכים: קידום והטמעה של תרבות בטיחות בארגון לא יצליחו ללא החיבור לעשייה הקלינית, הניהולית והאדמיניסטרטיבית . הבנה עמוקה של תהליכי העבודה והאתגרים הקיימים בפועל יתאפשרו רק בדרך של עבודה משותפת והקשבה לניסיון המצטבר, ובניית פתרונות קולקטיביים. מה ניתן לעשות?      שיח פתוח, אמפתי, שאינו שיפוטי או מ

מרבית המטפלים מכירים את חובת הגילוי כחלק מתהליך הסכמה מדעת מול מטופל : מסירת מידע רלוונטי לגבי הטיפול  המוצע, סיכוייו, סיכוניו וחלופותיו. אך חובת הגילוי רחבה יותר, ויש לה היבט נוסף, הכרוך ב זהותו של המטפל : כבר בחוק זכויות החולה מוטלת על המטפל החובה להציג עצמו מול המטופל, כולל מהות התפקיד (רופא/ אח/ פסיכולוג...), הכשרה וסמכויות. נקבע בפסיקה, כי על המטפל להזדהות בתוארו באופן אקטיבי, על מנת ש גם עניין זה יובא בשיקולי ההחלטה של המטופל .

השבוע נציין את   יום הקשישים הבינלאומי International Day of Older Persons    (01.10.25). הזדמנות טובה להתייחס לכמה דגשים מדיקו-לגאליים בגריאטריה: הגדרה : לפי החוק, קיימת הגדרה ל" אזרח ותיק ": כזה שהגיע לגיל פרישה (62-67, נכון להיום).  עוד קיימות הגדרות לקשיש בהקשרים ספציפיים שונים , למשל בחוק פינוי ובינוי (מעל 70); בחוק העונשין (מעל 65) ועוד. כשירות : קשישים הם כשירים לקבלת החלטות אלא אם נקבע אחרת! כל עוד האדם צלול, בעל יכולת הבנה, אין לייחס לו מוגבלות קוגניטיבית או נפשית בהת

חדש  –  הרצאה במסגרת על בסיסי טיפול בשבץ מוחי , והפעם בדגש על היבטי ניהול סיכונים, איכות ובטיחות הטיפול (ובהתאמה לדרישות הסילבוס): ניהול...