היזהרו מפילים לבנים במוסדות רפואיים...
הם מהלכים בינינו, הפילים. נטמעים היטב בין החלוקים הלבנים. כל כך התרגלנו לנוכחותם, שלעתים אנחנו מרשים לעצמנו לשכוח שהם לא אמורים להישאר כאן!
כמו למשל – נוהל ישן שממילא כבר לא פועלים לפיו, אך לא מספיקים לעדכן; ציוד עם הוראות הפעלה מורכבות, שמעדיפים לזנוח, או שימוש בציוד ישן / פג תוקף; מערכת חדשה שמצריכה הדרכה, שאף פעם אין אליה זמן, ולכן טרם הוטמעה בשטח; תהליך מיותר הגורר עלויות משמעותיות, ועוד ועוד.
חוץ מזה שצפוף פה במחלקה עם כל הפילים המיותרים, הם מחייבים את הארגון והצוות למאמץ שלא לצורך, שואבים אנרגיות ותקציב, וגם דוקרים בעין ומזכיר לנו כל הזמן מה עוד לא הספקנו. שלא לדבר על כך שבינתיים אנחנו עובדים בצורה לא אפקטיבית, שלא לפי הנוהל, עם מכשור לא איכותי, וכן הלאה. הטעות, התקלה, הנזק שייגרמו בעקבות כך – מחכים לנו מעבר לפינה.
הטענות המשפטיות הצפויות, כמובן, מתבקשות – הסטנדרט שלך לא מעודכן, ומכאן אינו סביר? משמע שהתרשלת. לא השתמשת בציוד או במערכת חדשנית, ולכן הגדלת את הסיכון לנזק? משמע שהתרשלת.
אז אומרים לי: "זה זמני, מתישהו, איכשהו, אוטוטו, נגיע גם לזה, ונסדר את הכל....". אך כולנו יודעים שהזמני הופך, פעמים רבות, לקבוע. אל תמתינו. הנוהל אינו רלוונטי? קבעו ישיבה מסודרת והקדישו חצי שעה לעדכנו. הציוד התיישן? התריעו בפני הגורמים הרלוונטיים, ודאגו לחלופה הולמת. ההדרכה טרם התקיימה? הקצו זמן בלו"ז, אולי בחלוקה ל- 2-3 מפגשים קצרים, אך אל תוותרו על עדכון הידע.
בואו נשחרר את הפילים הלבנים לחופשי.