על רפואה מרחוק - הטוב, המאתגר והכללים המדיקו-לגאליים

כשמסתכלים מרחוק, לא תמיד רואים את כל הפרטים...

הרעיון למתן שירותי רפואה באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, ללא מפגש פרונטלי בין מטפל למטופל, כמובן לא עלה לראשונה בתקופת מגפת הקורונה. אך מטבע הדברים, בימים אלו של צמצום מגע ושמירת מרחק, נחיצותם של כלים לביצוע רפואה מרחוק – טלמדיסין, מתעצמת אף יותר מהרגיל.

האפשרות להנגיש מידע, לבצע בדיקה ואף לתת טיפול – מרחוק, מסייעת לבריאות הציבור והמטפלים, למען קידום המטרה של הבטחת הרצף הטיפולי, תוך שמירה על בריאות ובטיחות הצוות והמטופלים כאחד.

עם זאת, חשוב לזכור: אין מדובר בפתרון פלא המתאים לכל סיטואציה, ולעתים יש להציב לו גבולות – כדי שלא יטשטשו הפרטים החשובים לטיפול.

אם בחרנו לתת שירות מסוים בדרך של רפואה מרחוק, יש להכיר וליישם את הכללים המדיקו-לגאליים, הקליניים והמשפטיים הרלוונטיים טרם החלטה על מתן טיפול מרחוק, במקרים המתאימים. למשל –

- חובת התייחסות להיבטי איכות ובטיחות: האם שירות הבריאות המוצע מרחוק, הינו ראוי לעומת שירות הניתן בנוכחות פיזית? ומה הם החריגים?

- חובת אבטחת המידע, בהתאם לתקני ISO המפורטים בהנחיות משרד הבריאות, ולרבות הפעלת מערכי פיקוח ובקרה.

- חובת זיהוי מטפל ומטופל: נדרש מנגנון מערכתי, ברמת וודאות טובה ובדרגות הזדהות שונות, שיתועדו. יש להתחשב ברמת הזיהוי הנדרשת בהקשר לטיפול זה כשאינו מרחוק, בסוג הפעולה ובדחיפותה, ובקיומה של היכרות ישירה מוקדמת בין השניים.

- חובת הסכמה מדעת של המטופל: בין היתר למהות השירות; מגבלותיו לעומת שירות פרונטלי; מגבלות המערכת; התנהלות במצבי חירום דחופים; תשלום.

- ניהול רשומה רפואית: בהתאם לכללים הקיימים בשגרה, והנחיות נוספות לשע"ח.

- האם בוצעה למטפלים הכשרה ייעודית למתן שירותי בריאות מרחוק? למשל בהיבטי תפעול הטכנולוגיה, התנהלות בסוגיות אתיות וחוקיות, סודיות ופרטיות ועוד.

- האם הורחב הכיסוי הביטוחי לסיטואציות של רפואה מרחוק?

יודגש – כאשר מדובר ברפואה מרחוק בין מטפל ומטופל מזוהים, אחריותו המקצועית של הגורם המטפל עומדת בעינה. תאורטית, ניתן יהיה לטעון בהליך משפטי לקיומה של רשלנות רפואית, כאשר במקרה כזה ייבחנו הסטנדרטים "כדרך שרופא סביר שנתן שירות X למטופל Y באמצעות טלמדיסין", ולרבות השאלה האם היה ראוי להשתמש בדרך זו, בנסיבות העניין והמטופל הספציפיים.

בהרצאות שאני מעבירה בנושא טלמדיסין (גם מרחוק..), מעבר לפירוט הכללים וההנחיות, אני מתייחסת לשאלות הפרקטיות שמומלץ לקחת בחשבון בעת קבלת החלטה למתן שירות רפואי מרחוק: מי הם המטופלים שראוי להחריג מקבלת טיפול מרחוק? האם לרופא שנתן ייעוץ מרחוק יש חובת מעקב אחר המטופל? מה המעמד המשפטי של ייעוץ בוואטסאפ, ומה הסיכונים? איך כדאי לנהל בחוכמה קבוצות פייסבוק רפואיות, בכדי לצמצם סיכון? איך שומרים גם על האוטונומיה של המטפלים? וגם – מה הן אמות המידה, בארץ ובעולם, לטלמדיסין בימי קורונה, להבדיל מימי שגרה?

אף שנכון להיום אין פסקי דין בנושא, הרי שראוי להכיר את "גבולות הגזרה" המשפטיים. מודעות לסוגיות אלו ואחרות, והתנהלות בהתאם, תצמצם את פוטנציאל הסיכון שבקשר רפואי מרחוק, ותסייע גם לתיאום ציפיות מול המטופלים מרחוק (חולי קורונה ואחרים), ולשיפור איכות הטיפול עצמו.

ובנימה אישית – בחודשים האחרונים העברתי הרצאות רבות מרחוק, בנושאים שונים, ואני מזדהה עם הקושי: אין מדובר באינטראקציה אידאלית, בין היתר לאור היעדר קשר עין של ממש (למשל בעת שיתוף מצגת), יש קושי לשמוע שאלות מהקהל ולהגיב בזמן אמת ועוד. אבל במצבי אין ברירה – עובדים עם מה שיש . וגם כשהקשר הוא מרחוק (ותודה ל- zoom...) אני מצליחה להעביר מידע חשוב, לתת מענה לשאלות משמעותיות, וגם ללמוד הרבה על שגרת היום-יום של המרפאות, בתי החולים והקהילה, ובכך להתאים את עצמי להרצאות והמפגשים הבאים. מחכה להיפגש כבר מקרוב !