אם המטפל הוא גיבור על – מה הציפייה מן המנהל שלו?!...
כמאמר הציטוט הידוע, "כח גדול מגיע עם אחריות גדולה". ואכן, כשמדובר בסוגיה מורכבת, ובפרט אם משהו משתבש – אנחנו נוטים לחפש את המנהל: הוותיק, המנוסה, בעל הסמכות והיכולת לתת מענה ולמצוא פתרון. המנהל הוא שהתווה את הכללים, וקבע מדיניות להתנהלות: אותה "רוח המפקד", לפיה אמורים כלל הכפופים לו לפעול. לפיכך, במקרי משבר, מצופה מהמנהל לקחת אחריות על הסיטואציה, לאתר כשלים וטעויות ולמצוא פתרונות ישימים. כך מקצועית, כך ציבורית, וכך גם משפטית.
המצב אינו שונה במערכת הבריאות, כאשר ניסוח משפטי של השאלה בפתיח יהיה: מה הסטנדרט הסביר הנדרש, למשל, ממנהלת מחלקה או אח אחראי, להבדיל מהמטפלים הזוטרים בצוות? והאם בית המשפט יטיל אחריות מוגברת על מטפל שהוא גם בעל תפקיד ניהולי?
בשיח של קידום איכות, ברור כי מדובר בראש ובראשונה בתרבות ארגונית. הטמעת מסר ארגוני הדוגל בבטיחות ואיכות הטיפול, עידוד דיווח ובירור של אירועים חריגים ללא חיפוש אשמים, יצירת מרחב ארגוני-מוסדי אמיתי של פתיחות, חינוך ולמידה, הפקת מסקנות ולקחים ושיפור מתמיד של העשייה – כל אלו בסמכותו ותחת אחריותו של הגורם המנהל.
מכאן, שבסיטואציות בהן לא מתקיים בארגון הבריאות תהליך כאמור, ותקלה כזו או אחרת מבשילה לכדי תביעה משפטית (בין אם בהליך פרסונלי ובין אם מערכתי) – גם בית המשפט לוקח בחשבון את מעמדו של המנהל כגורם מוביל, ואת מעורבותו המתבקשת כמי שהיה אמור לקבוע קוים מנחים, חזון ומדיניות, ולקדם אקלים ארגוני של איכות ובטיחות. פעמים רבות, בבואו לפסוק, יעניק בית המשפט משנה תוקף לעובדה שמדובר בדרג ניהולי. זאת משום שבראייה המשפטית, כידוע, הפרת חובה שאני מופקד על ביצועה - עלולה גם להיחשב כרשלנות. יתרה מכך, ישנן טענות שעניינן ניהולי, או שמתייחסות להיבטים אדמיניסטרטיביים שבסמכות המנהל (כדוגמת הכשרה מקצועית של עובדים, מינוי מטפל מתאים לבצע תפקיד ספציפי, פיקוח ובקרה וכיו"ב), כאשר אי עמידה בהן עלולה לחייב ברשלנות את המוסד כולו.
פתחנו במשפט הידוע מעולם גיבורי העל: "with great power comes great responsibility". אין ספק, המעמד הניהולי טומן בחובו כוח משמעותי, סמכות והרבה פוטנציאל ויכולת לקדם איכות ובטיחות בארגון. אך מטבע הדברים, מגיעה עימו גם אחריות גדולה: ציבורית, קלינית, אדמיניסטרטיבית, וגם משפטית.
הרצאה ייחודית של "המצפן המדיקו-לגאלי" בנושא מציגה את הנושא מנקודת מבט משפטית: אחריותו של בכיר/ מנהל למול מטפל צעיר/ זוטר, ולרבות מעמדו כגורם מקצועי מוביל ומחנך, כמעסיק ומפקח על הכפופים לו, כמתווה מדיניות ועוד, הן בשגרה והן בסיטואציה של אירוע חריג – כמובן תוך המחשה בסיוע דוגמאות רבות ומתן כלים פרקטיים להתנהלות.