חושבים שאתם מיוחדים? זה כנראה נכון ...
כל אדם הוא עולם ומלואו, וכל מטופל ראוי לטיפול הייחודי שיתאים לו ולמאפייניו. כאשר מטפל ניגש למטופל, עם הידע הקליני והניסיון שלו, מצופה ממנו לקחת בחשבון גם את המסגרת המשפטית הרלוונטית, כחלק בלתי נפרד מהסטנדרט המקצועי הנדרש.
ויש גם אוכלוסיות "מיוחדות במיוחד", שזכו למסגרת משפטית מיוחדת משלהם, עם כללים והנחיות ייעודיים וספציפיים. כך, למשל, קיימת חקיקה מסודרת לגבי קטינים בהקשרים שונים, חוק ייעודי לטיפול בבריאות הנפש, חוק החולה הנוטה למות ועוד.
גם הסובלים מדמנציה, אנורקסיה ומחלות נוספות, שאין לגביהן חוק ספציפי אבל משפיעות על היכולת הקוגניטיבית, על ההבנה ותהליכי קבלת ההחלטות של המטופל – נדונו בהרחבה בפסיקה, או זכו להסדרה וקביעת גבולות (גם בהקשר מדיקו-לגאלי) במסגרת חוזרי משרד הבריאות או ניירות עמדה של איגודים מקצועיים.
כלל משפטי ידוע הוא, שחוק ספציפי גובר על חוק כללי. ולכן, אף שכל המטופלים, באשר הם, נכללים במסגרת חוק זכויות החולה, הרי שעל העובדים עם אוכלוסיות ייחודיות להכיר גם את החוקים וההנחיות הספציפיים הנוגעים למטופלים שלהם, בכדי לתת להם טיפול נכון ומיטבי, מכל הבחינות.
למשל: תהליך הסכמה מדעת למול מטופל דמנטי יהיה שונה ממטופל צלול, וישתנה גם בין קטין בן 7 למול קטין בן 17; כללי הסודיות לגבי מטופל חולה נפש אינם זהים למקרה של מטופל שאינו סובל ממחלה כזו; לתהליך קבלת החלטות לגבי מטופל נוטה למות יש דקויות שלא קיימות במקרה "רגיל"; וכן הלאה.
אז איך יודעים? איך מכירים? ומה קורה כשהחוק מתעדכן, או ניתן פסק דין שמשנה את המצב המשפטי הנוהג?
שמחה תמיד להגיע אליכם למרפאות ולבתי החולים, לדייק מולכם את המצב המשפטי הרלוונטי לאוכלוסיית המטופלים שלכם, ולהשיב לכל שאלה בנושא. יהיה מיוחד !