האמנם "המתת חסד"? בעקבות החלטת בית המשפט

בימים אלו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה יוכל אדם חולה ALS לסיים את חייו, לבקשתו. פרסומים בתקשורת הציגו את המקרה באופן לא מדויק כ"אישור המתת חסד".

כמה תובנות והארות בעקבות החלטת בית המשפט –

• לא מדובר בהמתת חסד: אושרה הפחתת ריכוז החמצן במכונת ההנשמה עד לרמתו באוויר החדר, כך שהמשמעות הפרקטית היא כאילו אינו מחובר כלל. יוזכר כי בישראל קיים איסור חוקי על המתה "אקטיבית" (למשל בדרך של הזרקת תרופה ממיתה, או להבדיל - ניתוק ממכונת הנשמה). בדרך יצירתית זו מאפשר בית המשפט מוות בכבוד למטופל, בהתאם לרצונו ולאוטונומיה שלו על גופו.  

• לא מדובר בחולה נוטה למות: אף ש-ALS אכן מוגדרת מחלה סופנית, הרי שהחולים בה לרוב אינם מוגדרים כחולים נוטים למות, מאחר ועם הטיפול המתאים (כמו - הנשמה) יוכלו לחיות גם מעבר ל-6 חודשים. לכן, חוק החולה הנוטה למות אינו חל במקרים אלו.

  עם זאת, בתי המשפט נוטים להקיש מחוק זה בעת דיון לגבי מטופלים שאינם נוטים למות, המבקשים לסיים את חייהם (למשל חולים במחלות כרוניות קשות, הסובלים סבל משמעותי)

• לא מדובר בתקדים: מקרים דומים הגיעו לדיון משפטי כבר בשנת 2014 וגם ב-2021. בשני המקרים פנו לבית המשפט המחוזי בת"א חולי ALS שביקשו גמילה הדרגתית ממכונת הנשמה, ובית המשפט אישר לרופאים לבצע זאת (ע"י הפחתת ריווי החמצן וקצב ההנשמה), לאחר וידוא רצונם החופשי.

  בשני המקרים נקבע כי אין מדובר בחולים נוטים למות.

• לא מדובר בהחלטה רפואית עצמאית: יובהר כי גם כעת, טרם נקיטת צעדים רפואיים שכאלו לגבי מטופלים שמצבם דומה מתחייב אישור בית המשפט.

הפנייה להחלטות המשפטיות המפורטות לעיל יימסרו בשמחה לפונים