The role of forensic and legal systems in suicide prevention: Implications for Israeli healthcare policy גאים להציג מחקר חדש, שפורסם היום ב-Israel Journal of Health Policy Research, ובוחן את תפקידן של המערכות המשפטית והפורנזית במניעת התאבדות, דרך ניתוח תביעות רשלנות רפואית בישראל בין השנים 1985–2023 (לרבות פסקי דין בבתי משפט והסדרי פשרה שנעשו לפני הליך משפטי, בתיקים הקשורים להתאבדויות ולניסיונות התאבדות של מטופלים פסיכיאטריים). הממצאים מראים עלייה משמעותית במספר התביעות והפשר

דייג- אוהב דגים?! רופאת עיניים צריכה להתמצא בגניקולוגיה? אח טיפול נמרץ נזקק לידע בפסיכיאטריה? ברור שלא, ואנחנו גם לא מצפים לכך. אך בהחלט נצפה מכל מטפל לבקיאות בתחום עיסוקו והתמחותו: מיילדת צריכה לדעת ליילד. כירורג צריך לדעת לנתח. זו לא רק דרישה מוסרית, אלא גם משפטית: אמנם אין סעיף ייחודי בחוק העוסק ברשלנות רפואית (אלא ברשלנות בכלל, ורשלנות של בעלי מקצוע בפרט), אך דרישת החוק והפסיקה בעניין זה מחייבת כל בעל מקצוע להיות מיומן ב"משלח ידו", באופן סביר ובהתאם לסטנדרטים מקצועיים. מי

שיחת הסכמה בין מטפל למטופל היא אבן דרך עקרונית ומשמעותית לפני כל טיפול, ומבוססת על כבוד האדם ואוטונומיית המטופל על גופו. מה היקף המידע שיש לתת? בהתאם לסטנדרט: חוק זכויות החולה קובע עיקרי ליבה שיש להתייחס אליהם בשיחת הסכמה מדעת: האינדיקציה לטיפול (דיאגנוזה ופרוגנוזה); מהות ומטרת ההליך המוצע (כולל סיכויי הצלחה); סיכונים הכרוכים בטיפול; חלופות אפשריות; חדשנות הטיפול בהתאם לסבירות: בית המשפט ישאל תמיד, מה רופאה סבירה אמורה היתה להסביר? מה אח סביר היה אומר? מטבע הדברים, ככל שמדובר

עיקרון המידתיות הוא מושג משפטי, המגלם מעין שקלול של "עלות-תועלת" המעוגן בשיקולים ערכיים ומוסריים. יישום עיקרון זה נועד לשמור על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות של צעד זה (בעיקר ביחס לפגיעה בזכויות אדם). בעולם הטיפול הרפואי יש לעיקרון זה מקום של כבוד, ועל הצוות המטפל לשקול אותו בשגרה היומיומית: למשל, האמנם נדרשת הגבלה של המטופל מתמודד הנפש, או שניתן לרסן אותו באמצעי פחות פוגעני? האמנם מתחייב ביצועה של פרוצדורה פולשנית עתירת סיכון, או שניתן לנסות טיפו

מה האחריות המשפטית של "מטפלת אלטרנטיבית" שמציעה טיפול בחרדה? האם ניתן לתבוע הומיאופת? או לטעון לרשלנות של מרכז רפואה טבעית? ככלל, תחום זה של רפואה אלטרנטיבית/ משלימה לא זכה בארץ לעיגון בחקיקה (ולרבות במסגרת חוק העיסוק במקצועות הבריאות), ואין בו חובת רישוי או מסלול הכשרה. בפסיקה נקבע זה מכבר (2005) כי "אין ולא קיימת כיום דרך לקבל רישיון לעסוק באחד מענפי הרפואה המשלימה". מכאן גם היעדר פיקוח שלטוני על פעילותם של גורמים שונים בציבור "המציגים את עצמם כמי שניחנו בסגולות ייחודיות

כשבית המשפט נתקל ברשומה רפואית, מה הוא חושב?! שהתיעוד הוא אותנטי ומדויק שמדובר בראייה אמינה שהמידע הקליני המתועד מספק לצורכי ההליך המשפטי כל התשובות נכונות! מבחינה משפטית, בתביעת רשלנות רפואית יש לרשומה "חזקת מהימנות" . כלומר: כל עוד לא הוכח אחרת, בית המשפט יתייחס לתיעוד כאל ראייה אמינה, אותנטית ומדויקת. מה מייחד את הרשומה בהליך המשפטי? זו הראייה היחידה המוגשת לבית המשפט ש נכתבה בזמן אמת (או בסמוך לו), היחידה שלא נכתבה בדיעבד, אחרי שהאירוע הסתיים ותוצאותיו ידועות. בנוסף, ה

בימים אלו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה יוכל אדם חולה ALS לסיים את חייו, לבקשתו . פרסומים בתקשורת הציגו את המקרה באופן לא מדויק כ"אישור המתת חסד" . כמה תובנות והארות בעקבות החלטת בית המשפט – לא מדובר בהמתת חסד : אושרה הפחתת ריכוז החמצן במכונת ההנשמה עד לרמתו באוויר החדר, כך שהמשמעות הפרקטית היא כאילו אינו מחובר כלל. יוזכר כי בישראל קיים איסור חוקי על המתה "אקטיבית" (למשל בדרך של הזרקת תרופה ממיתה, או להבדיל - ניתוק ממכונת הנשמה). בדרך יצירתית זו מאפשר בית המשפט מוות בכבו

מה המערכת המשפטית יודעת על ניהול סיכונים ברפואה? ההרצאה The dark side of the moon? " - מערכת הבריאות לאחר אירוע חריג " חושפת את השופטים...