סודיות רפואית - בכל מחיר?!

שמירת סודיות היא בסיס לאמון במסגרת טיפולית, אך על אף חשיבותה הברורה, המצב המשפטי מאפשר מסירת מידע במקרים ייחודיים, כמו למשל חשד לפגיעה בחסרי ישע.
מי הוא חסר ישע? לפי חוק, מדובר במי שבגלל גילו, מחלתו או מוגבלותו, גופנית או נפשית, לא מסוגל לדאוג לצרכיו, לבריאותו או לשלומו (בדומה לקטינים). משרד הבריאות הוסיף כי יש לראות בכל המאושפז במחלקה פסיכיאטרית או גריאטרית בבחינת "חסר ישע".
מי מחויב לדווח? החוק קובע חובה זו על כל אדם, כאשר היא מתגברת במקרה של בעלי מקצוע החשופים לחסרי הישע מתוקף תפקידם (כמו אנשי חינוך, שוטרים, וכמובן אנשי מערכת הבריאות).
למי מדווחים? החוק מחייב דיווח למשטרה או לעובד סוציאלי בשירותי הרווחה, וחוזר מנכ"ל מוסיף חובת דיווח גם למשרד הבריאות.
מה עם האוטונומיה? נכון שדיווח כאמור עלול לפגוע באוטונומיה ובפרטיות של המטופל, בפרט אם הוא מתנגד לו, אבל להימנעות מדיווח עלולות להיות תוצאות קשות לא פחות. לכן, במקרים כאלו החובה לדווח גוברת על חובת הסודיות.

למידע נוסף: ראו סרטון קצר בנושא סודיות רפואית ומסירת מידע;
וגם פוסטים נוספים כאן בבלוג: על האפשרות לגלות מידע לצדדי ג'; על מידתיות (גם) במסירת מידע; ויש גם הרצאה ייעודית בנושא





תגובות