מרבית המטפלים מכירים את חובת הגילוי כחלק מתהליך הסכמה מדעת מול מטופל : מסירת מידע רלוונטי לגבי הטיפול  המוצע, סיכוייו, סיכוניו וחלופותיו. אך חובת הגילוי רחבה יותר, ויש לה היבט נוסף, הכרוך ב זהותו של המטפל : כבר בחוק זכויות החולה מוטלת על המטפל החובה להציג עצמו מול המטופל, כולל מהות התפקיד (רופא/ אח/ פסיכולוג...), הכשרה וסמכויות. נקבע בפסיקה, כי על המטפל להזדהות בתוארו באופן אקטיבי, על מנת ש גם עניין זה יובא בשיקולי ההחלטה של המטופל .

חדש – במסגרת תכנית ההכשרה ל אחים מומחים בקהילה : עם הסמכות באה האחריות : קלינית ומשפטית, התייחסות בימ"ש לגורם מומחה גבולות האחריות המקצועית : שאלות של סבירות וסמכות, הנחיות החוק ומשרד הבריאות, סטנדרטים של צוות רפואי מול סיעודי, רשלנות תקשורת : בין מטפלים ומול המטופלים, העברת מסר ברור, תיעוד נכון ברשומה הסכמה וסירוב  מדעת אוכלוסיות ייחודיות (קטינים, בריאות הנפש, אדם שיש לו אפוטרופוס, הסובלים מדמנציה ועוד): מסלולי כשירות  לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות וההבדלים ביניהם, מעמד בני מ

מה האחריות המשפטית של "מטפלת אלטרנטיבית" שמציעה טיפול בחרדה? האם ניתן לתבוע הומיאופת? או לטעון לרשלנות של מרכז רפואה טבעית? ככלל, תחום זה של רפואה אלטרנטיבית/ משלימה לא זכה בארץ לעיגון בחקיקה   (ולרבות במסגרת חוק העיסוק במקצועות הבריאות), ואין בו חובת רישוי או מסלול הכשרה. בפסיקה נקבע זה מכבר (2005) כי "אין ולא קיימת כיום דרך לקבל רישיון לעסוק באחד מענפי הרפואה המשלימה". מכאן גם היעדר פיקוח שלטוני על פעילותם של גורמים שונים בציבור "המציגים את עצמם כמי שניחנו בסגולות ייחודיות

בדצמבר 2005 פורסם לראשונה חוק החולה הנוטה למות . מדובר היה בחוק חדשני ביותר, שניסה לשים קץ לשנים של התלבטויות ואי-הסכמות בכל הנוגע לטיפול בסוף החיים, ולכן ניתנה ארכה של שנה עד כניסתו לתוקף, בדצמבר 2006. במלאת 20 שנה לחוק ייחודי זה, כמה דגשים מדיקו-לגאליים: מבחינה היסטורית: עם התפתחות הרפואה והטכנולוגיה, הלכה והעמיקה המחלוקת בין המצדדים ב זכות האדם על גופו (אוטונומיה, הזכות לא לסבול ולהחליט לבכר מוות על חיים נטולי כבוד), לבין הטוענים ל קדושת החיים , שאינה מאפשרת הימנעות מטיפול

כשהיינו קטנים, היתה בדיחת קרש על "איש אחד שנפל לבור, רץ הביתה להביא סולם ויצא". לא הכי מצחיק, אבל כמטאפורה לכשל והתמודדות עם אירוע חריג – זו דווקא דוגמה מצוינת: אדם הולך בדרך, לא שם לב לבור, ונופל פנימה. הוא מתגבר, מצליח לצאת, וממשיך בדרכו. אבל הבור  נשאר בדרך . בפעם הבאה הוא כבר מודע למכשול. הוא לא ייפול בשנית – הפעם, הוא עוקף את הבור ומתחמק ממנו. אבל הבור לא נעלם . האיש לא מספר עליו לאף אחד מהשכנים. בהמשך, הוא מגלה שמישהו אחר נפל, בדיוק כמו שקרה גם לו. השכן לא ידע על ק

כשבית המשפט נתקל ברשומה רפואית, מה הוא חושב?! שהתיעוד הוא אותנטי ומדויק שמדובר בראייה אמינה שהמידע הקליני המתועד מספק לצורכי ההליך המשפטי כל התשובות נכונות! מבחינה משפטית, בתביעת רשלנות רפואית יש לרשומה "חזקת מהימנות" .   כלומר: כל עוד לא הוכח אחרת, בית המשפט יתייחס לתיעוד כאל ראייה אמינה, אותנטית ומדויקת. מה מייחד את הרשומה בהליך המשפטי?  זו הראייה היחידה המוגשת לבית המשפט ש נכתבה בזמן אמת (או בסמוך לו), היחידה שלא נכתבה בדיעבד, אחרי שהאירוע הסתיים ותוצאותיו ידועות. בנוסף, ה

בימים אלו נכנס לתוקף נוהל מעודכן   של משרד הבריאות, המאפשר לאחים ואחיות לקבל החלטות טיפוליות באופן עצמאי, ללא צורך בהוראה ישירה מרופא/ה : פרוטוקול טיפולי ייבנה בהתאם לצורך קליני שזוהה, ע"י צוות רב מקצועי, ובהתאם לספרות מקצועית עדכנית. הפרוטוקול יכלול רצף הוראות מובנה ומוגדר בהתאמה למצב הקליני, העונה על תנאי "אם – אז", וחייב להיות מבוסס ראיות EBP . הפרוטוקול יאושר ע"י ועדת פרוטוקולים מוסדית (הרכבה המומלץ מפורט בנוהל), שתבצע גם סקירה חוזרת/ בקרה מעת לעת. יבוצעו הליכי הכשרה והדר

תהליך של הריון ולידה מציף סוגיות מדיקו-לגאליות רבות, שהן משמעותיות בעת ניהול הטיפול : הסכמה וסירוב מדעת: -        היקף המידע שיש למסור -        הסכמה של אישה כאובה או תחת השפעת אפידורל -        מקומה של אוטונומיה היבטים של תקשורת ורצף טיפולי: -        אחריות גורם מפנה לבדיקה מול גורם מבצע -        תקשורת בין מטפלים ומוסדות -        הרשומה ככלי עזר לניהול הטיפול כשירות ואפוטרופסות: -        מעמד האב / בן הזוג? בני משפחה? -        מעמד העובר? -        יולדת קטינה סיטואציות ייחו

השבוע נציין את   יום הקשישים הבינלאומי International Day of Older Persons    (01.10.25). הזדמנות טובה להתייחס לכמה דגשים מדיקו-לגאליים בגריאטריה: הגדרה : לפי החוק, קיימת הגדרה ל" אזרח ותיק ": כזה שהגיע לגיל פרישה (62-67, נכון להיום).  עוד קיימות הגדרות לקשיש בהקשרים ספציפיים שונים , למשל בחוק פינוי ובינוי (מעל 70); בחוק העונשין (מעל 65) ועוד. כשירות : קשישים הם כשירים לקבלת החלטות אלא אם נקבע אחרת! כל עוד האדם צלול, בעל יכולת הבנה, אין לייחס לו מוגבלות קוגניטיבית או נפשית בהת

בימים אלו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה יוכל אדם חולה ALS לסיים את חייו, לבקשתו . פרסומים בתקשורת הציגו את המקרה באופן לא מדויק כ"אישור המתת חסד" . כמה תובנות והארות בעקבות החלטת בית המשפט – לא מדובר בהמתת חסד : אושרה הפחתת ריכוז החמצן במכונת ההנשמה עד לרמתו באוויר החדר, כך שהמשמעות הפרקטית היא כאילו אינו מחובר כלל. יוזכר כי בישראל קיים איסור חוקי על המתה "אקטיבית" (למשל בדרך של הזרקת תרופה ממיתה, או להבדיל - ניתוק ממכונת הנשמה). בדרך יצירתית זו מאפשר בית המשפט מוות בכבו