העוסקים בניהול סיכונים מכירים את ארבעת השלבים במודל הקלאסי : זיהוי הסיכונים Identification, ניתוחם Analysis, מסלולי טיפול Treatment /Control והערכה Evaluation.   השלב הרביעי מתייחס, למעשה לבקרה עצמית : בחינת האפקטיביות  של הפעולות שנעשו בשלושת השלבים הקודמים לאיתור, ניתוח וטיפול בסיכונים, ובעקבות כך- קבלת החלטות להמשך. למעשה מדובר בהערכת מערכת ניהול הסיכונים את עצמה: מה עשינו? האם סייע? שיפר? צמצם סיכונים? הקטין חומרה של נזק? ואיך התמודדנו עם מכשולים בדרך? בקרה עצמית אינה ביק

תקופה של אי יציבות, שגרה מעורערת ותחושת חוסר שליטה, גם במערכת הבריאות .  המצב המלחמתי הנוכחי מוסיף נדבך סיכונים לא פשוט, שהמערכת והפרטים שבה נאלצים להתמודד איתו, כאשר ההשפעה של כל אחד מאיתנו על תנאי המציאות היא מוגבלת ממילא, גם בימי שגרה. עולם ניהול הסיכונים פיתח כלים שניתן להיעזר בהם : ככלל, סיכון  הוא מצב של חוסר וודאות: האמנם הסיכון יתממש? האם ייווצר נזק, הפסד   או אובדן?  ניהול הסיכון  הוא מערכת הכלים והתהליכים שנועדו לאתר אותו, לאמוד את היקפו ולמצוא דרכים להתמודד עמו. אף

יש הטועים לחשוב, כי צמצום סיכון והגברת בטיחות הטיפול יושגו בדרך של "רפואה מתגוננת". אך ביצוע בדיקות מיותרות, מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך או הפניה חסרת תועלת ל-MRI אינם ניהול סיכונים איכותי ! חוסר יעילות או טיפול לא אפקטיבי יביאו ל עומס מיותר על מערכת הבריאות , לבזבוז משאבים ולאו דווקא לקידום well being למטופל רפואה מתגוננת אינה בהכרח "בטוחה" , היא רק מעבירה את הסיכון למקום אחר : תופעות לוואי של תרופות מיותרות, חשיפה לקרינה מיותרת, או חרדה בעקבות מממצאים אקראיים חסרי משמעות קלינ

תקשורת היא אבן יסוד הכרחית להשגת רצף טיפולי , בעיקר בתקופה המודרנית של מערכת בריאות מורכבת, ומרובת מטפלים ומוסדות. פרט מידע שהושמט, או שלא הועבר במדויק,  עלולים להביא לאי הבנות וטעויות, עד כדי נזק של ממש. ניהול תקשורת נכונה חייב להתבסס על מסר ברור, לא מעורפל ושאינו נתון לפרשנות (יש לתת את התרופה בשעה 15:00, ולא "בהמשך") בהירות המסר צריכה לבוא לידי ביטוי בע"פ וגם בתיעוד בכתב , ברשומה רצוי להיות ממוקד במסירת מידע רלוונטי , ולהימנע מעודף פרטים שיסיח את הדעת מעיקר התוכן המידע נדר

עשיית בטיחות הטיפול וניהול סיכונים בארגוני בריאות לא יכולה להתבצע בשיטת "זבנג וגמרנו": מדובר בתהליכים ממושכים, המחייבים שינויי תרבות, הטמעת ערכים והתנהגויות לאורך זמן . גישתם של העוסקים בתחום מאופיינת ב ראייה לטווח הרחוק , להבדיל מכיבוי שריפות מהיר, כזה שנעשה ללא זיהוי סיבות שורש רוחביות לכשל הנקודתי וללא תהליך למידה מעמיק – מה שעלול להביא לאירועים נוספים, המבוססים על אותו מנגנון טעות. חשוב לזכור ש מערכת הבריאות היא דינמית ומתפתחת, צוותים מתחלפים ומשתנים, תפקידים מתעדכנים . י

זוג לסביות מגיעות למכון פוריות, רופא דתי חווה קושי לתת טיפול. מטופל נוטה למות, מבקש להימנע מטיפול מאריך חיים . אחות מסורתית מתקשה להמשיך ולטפל בו. מטופל עד יהוה מסרב לקבל דם בניתוח אלקטיבי, המנתח אינו מוכן להתקדם. סטודנט מוסלמי אדוק מתקשה לטפל ב חולה טרנסג'נדר מטופלת הרה מתעקשת על קיסרי . אין  אינדיקציה קלינית לניתוח האם יש מקום לערכיו של המטפל, עד כדי סירוב לרצון המטופל ? נייר עמדה מטעם הלשכה לאתיקה של הר"י התייחס לנושא באופן כללי תחת הכותרת "גבולות החובה בטיפול הרפואי", וקב

בראש ובראשונה, לתיעוד הקליני יש חשיבות עקרונית לצרכי רצף טיפולי! אז- מה לא  מומלץ לתעד? "מחמאות" על קולגות : הרשומה היא לא המקום לסגירת חשבונות (ואם תהיה תביעת רשלנות, ממילא כל הצוות באותה סירה!) העלבת מטופל שלא לצורך : אז נכון, הוא לא סימפטי וגם דיבר לא יפה. יש דרכים לטפל בכך, מחוץ לרשומה. בגיליון נתעד רק מה שרלוונטי להמשך הטיפול. אפשר לציין שהמטופל לא משתף פעולה, או למשל שעקב התבטאויות פוגעניות לא הושלם הטיפול. אין הכרח לכתוב התייחסויות לרמת החוכמה (או היעדרה...) של המטופל

"No Man is an Island"   (John Donne), וכך גם יחידות בטיחות הטיפול, שהרי צוותי ניהול הסיכונים לא עובדים לבד, במנותק מהשטח. ניהול סיכונים אפקטיבי לא מתרחש ב"מגדל השן" של הארגון, וגם לא במחשכים: קידום והטמעה של תרבות בטיחות בארגון לא יצליחו ללא החיבור לעשייה הקלינית, הניהולית והאדמיניסטרטיבית . הבנה עמוקה של תהליכי העבודה והאתגרים הקיימים בפועל יתאפשרו רק בדרך של עבודה משותפת והקשבה לניסיון המצטבר, ובניית פתרונות קולקטיביים. מה ניתן לעשות?      שיח פתוח, אמפתי, שאינו שיפוטי או מ

כל טיפול בתוספת מחייב הסכמה בכתב – אבל לא כל טיפול המחייב הסכמה בכתב מופיע בתוספת! מבולבלים?! הנה כל הפרטים: הסכמה מדעת לא חייבת להינתן בכתב : לפי חוק זכויות החולה, ניתן להסכים גם בע"פ או בדרך של התנהגות. החריג: טיפול רפואי המנוי בתוספת   (הראשונה) לחוק: רשימה קצרה של 6 סוגי טיפולים (כמו ניתוח, דיאליזה או IVF). במקרים אלו חובה לתת הסכמה בכתב, לרוב ע"ג טופס ייעודי לפרוצדורה. לא כל פעולה המחייבת הסכמה בכתב – מופיעה בתוספת!   יש עוד פעולות רפואיות  המחייבות הסכמה בכתב, שהמקור לה

כ מפגש המסכם של קורס ניהול סיכונים, איכות ובטיחות הטיפול (תואר שני ניהול מע' בריאות, המרכז האקדמי..) החלטנו לערוך יום סימולציות לתרגול, אימון ולמידה   של הידע שהועבר בקורס. בסימולציות מול שחקנים תרגלו הסטודנטים מיומנויות של תקשורת (מול מטופלים, בני משפחה וקולגות), התנהלות בעקבות טעות, שקיפות וגילוי נאות, תיעוד ודיווח של אירוע חריג, הסכמה מדעת, הטמעת תרבות של איכות ובטיחות ועוד. בעקבות הסימולציות נערך דיון פתוח, עלו שאלות ותובנות על ההתנהלות הרצויה, הסטודנטים שיתפו מניסיונם בש