The role of forensic and legal systems in suicide prevention: Implications for Israeli healthcare policy גאים להציג מחקר חדש, שפורסם היום ב-Israel Journal of Health Policy Research, ובוחן את תפקידן של המערכות המשפטית והפורנזית במניעת התאבדות, דרך ניתוח תביעות רשלנות רפואית בישראל בין השנים 1985–2023 (לרבות פסקי דין בבתי משפט והסדרי פשרה שנעשו לפני הליך משפטי, בתיקים הקשורים להתאבדויות ולניסיונות התאבדות של מטופלים פסיכיאטריים). הממצאים מראים עלייה משמעותית במספר התביעות והפשר

דייג- אוהב דגים?! רופאת עיניים צריכה להתמצא בגניקולוגיה? אח טיפול נמרץ נזקק לידע בפסיכיאטריה? ברור שלא, ואנחנו גם לא מצפים לכך. אך בהחלט נצפה מכל מטפל לבקיאות בתחום עיסוקו והתמחותו: מיילדת צריכה לדעת ליילד. כירורג צריך לדעת לנתח. זו לא רק דרישה מוסרית, אלא גם משפטית: אמנם אין סעיף ייחודי בחוק העוסק ברשלנות רפואית (אלא ברשלנות בכלל, ורשלנות של בעלי מקצוע בפרט), אך דרישת החוק והפסיקה בעניין זה מחייבת כל בעל מקצוע להיות מיומן ב"משלח ידו", באופן סביר ובהתאם לסטנדרטים מקצועיים. מי

מרבית המטפלים מכירים את חובת הגילוי כחלק מתהליך הסכמה מדעת מול מטופל : מסירת מידע רלוונטי לגבי הטיפול המוצע, סיכוייו, סיכוניו וחלופותיו. אך חובת הגילוי רחבה יותר, ויש לה היבט נוסף, הכרוך ב זהותו של המטפל : כבר בחוק זכויות החולה מוטלת על המטפל החובה להציג עצמו מול המטופל, כולל מהות התפקיד (רופא/ אח/ פסיכולוג...), הכשרה וסמכויות. נקבע בפסיקה, כי על המטפל להזדהות בתוארו באופן אקטיבי, על מנת ש גם עניין זה יובא בשיקולי ההחלטה של המטופל .

חדש – במסגרת תכנית ההכשרה ל אחים מומחים בקהילה : עם הסמכות באה האחריות : קלינית ומשפטית, התייחסות בימ"ש לגורם מומחה גבולות האחריות המקצועית : שאלות של סבירות וסמכות, הנחיות החוק ומשרד הבריאות, סטנדרטים של צוות רפואי מול סיעודי, רשלנות תקשורת : בין מטפלים ומול המטופלים, העברת מסר ברור, תיעוד נכון ברשומה הסכמה וסירוב מדעת אוכלוסיות ייחודיות (קטינים, בריאות הנפש, אדם שיש לו אפוטרופוס, הסובלים מדמנציה ועוד): מסלולי כשירות לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות וההבדלים ביניהם, מעמד בני מ

מה האחריות המשפטית של "מטפלת אלטרנטיבית" שמציעה טיפול בחרדה? האם ניתן לתבוע הומיאופת? או לטעון לרשלנות של מרכז רפואה טבעית? ככלל, תחום זה של רפואה אלטרנטיבית/ משלימה לא זכה בארץ לעיגון בחקיקה (ולרבות במסגרת חוק העיסוק במקצועות הבריאות), ואין בו חובת רישוי או מסלול הכשרה. בפסיקה נקבע זה מכבר (2005) כי "אין ולא קיימת כיום דרך לקבל רישיון לעסוק באחד מענפי הרפואה המשלימה". מכאן גם היעדר פיקוח שלטוני על פעילותם של גורמים שונים בציבור "המציגים את עצמם כמי שניחנו בסגולות ייחודיות

חדש – חטיבה משפטית על בסיסי חדר ניתוח , עם כל הדגשים הרלוונטיים: חשיבות התיעוד ברשומה הרפואית : בדו"ח הניתוח וגם לפניו (טרום ניתוחי)...

האם סבתא שמלווה תינוק לטיפת חלב יכולה לתת הסכמה לחיסון? מתי תגבר הדאגה לבריאות הציבור על חובת הסודיות? ואיך מעבירים מידע חסוי בין מטפלים?...

אין דבר החשוב לנו יותר מבריאותה של המשפחה שלנו. החודש חגגנו את יום המשפחה – הזדמנות מצוינת להתייחס להיבטי האחריות המדיקו-לגאלית ברפואת...