The role of forensic and legal systems in suicide prevention: Implications for Israeli healthcare policy גאים להציג מחקר חדש, שפורסם היום ב-Israel Journal of Health Policy Research, ובוחן את תפקידן של המערכות המשפטית והפורנזית במניעת התאבדות, דרך ניתוח תביעות רשלנות רפואית בישראל בין השנים 1985–2023 (לרבות פסקי דין בבתי משפט והסדרי פשרה שנעשו לפני הליך משפטי, בתיקים הקשורים להתאבדויות ולניסיונות התאבדות של מטופלים פסיכיאטריים). הממצאים מראים עלייה משמעותית במספר התביעות והפשר

דייג- אוהב דגים?! רופאת עיניים צריכה להתמצא בגניקולוגיה? אח טיפול נמרץ נזקק לידע בפסיכיאטריה? ברור שלא, ואנחנו גם לא מצפים לכך. אך בהחלט נצפה מכל מטפל לבקיאות בתחום עיסוקו והתמחותו: מיילדת צריכה לדעת ליילד. כירורג צריך לדעת לנתח. זו לא רק דרישה מוסרית, אלא גם משפטית: אמנם אין סעיף ייחודי בחוק העוסק ברשלנות רפואית (אלא ברשלנות בכלל, ורשלנות של בעלי מקצוע בפרט), אך דרישת החוק והפסיקה בעניין זה מחייבת כל בעל מקצוע להיות מיומן ב"משלח ידו", באופן סביר ובהתאם לסטנדרטים מקצועיים. מי

ארגוני בריאות יכולים להצהיר "אנחנו בית חולים איכותי!" "אצלנו נותנים עדיפות לבטיחות הטיפול!", אבל מן הסתם, ניהול סיכונים אמיתי, כזה שגם מביא תוצאות, מחייב מעשים בשטח, ולא הצהרות מעורפלות או לא מבוססות. איך עושים זאת נכון? מחויבות אמיתית של הנהלה: בתקציבים, בהקדשת זמן לתהליכי איכות ובטיחות, בגיבוי לעובד שטעה ודיווח, במתן פידבק חיובי על התנהלות בטוחה יעדים ברורים: תכניות קונקרטיות לעשייה, למידה ושיפור, הכוללות אבני דרך במועדים מוגדרים מראש. המטרות צריכות להיות מדויקות, ולא מעורפ

עיקרון המידתיות הוא מושג משפטי, המגלם מעין שקלול של "עלות-תועלת" המעוגן בשיקולים ערכיים ומוסריים. יישום עיקרון זה נועד לשמור על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות של צעד זה (בעיקר ביחס לפגיעה בזכויות אדם). בעולם הטיפול הרפואי יש לעיקרון זה מקום של כבוד, ועל הצוות המטפל לשקול אותו בשגרה היומיומית: למשל, האמנם נדרשת הגבלה של המטופל מתמודד הנפש, או שניתן לרסן אותו באמצעי פחות פוגעני? האמנם מתחייב ביצועה של פרוצדורה פולשנית עתירת סיכון, או שניתן לנסות טיפו

"לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה אֲבָל לָרֹב מִלָּה טוֹבָה מִיָּד עוֹשָׂה לִי טוֹב רַק מִלָּה טוֹבָה אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה" גם במערכת הבריאות, כמו בחיים, אנחנו מכירים מתן פידבק שלילי על התנהגות "מזיקה": אמירות כמו 'זה לא בסדר', 'מצפים ממך ליותר'; פעולות כמו התראה, נזיפה או העלאה לשימוע וכו'. מה עם הפידבק החיובי? כולנו בני אדם ואוהבים שמפרגנים לנו! איזה יופי שדיווחת; אני מעריך את זה שאתם עובדים לפי הנהלים; יופי של שיתוף פעולה עם התחקיר. מעבר לתחושה הטובה, גישה כזו עשויה לעודד

מה האחריות המשפטית של "מטפלת אלטרנטיבית" שמציעה טיפול בחרדה? האם ניתן לתבוע הומיאופת? או לטעון לרשלנות של מרכז רפואה טבעית? ככלל, תחום זה של רפואה אלטרנטיבית/ משלימה לא זכה בארץ לעיגון בחקיקה (ולרבות במסגרת חוק העיסוק במקצועות הבריאות), ואין בו חובת רישוי או מסלול הכשרה. בפסיקה נקבע זה מכבר (2005) כי "אין ולא קיימת כיום דרך לקבל רישיון לעסוק באחד מענפי הרפואה המשלימה". מכאן גם היעדר פיקוח שלטוני על פעילותם של גורמים שונים בציבור "המציגים את עצמם כמי שניחנו בסגולות ייחודיות

בימים אלו פורסם תזכיר חוק העיסוק באֲחָיוּת , שמטרתו המוצהרת לעגן בחקיקה ראשית את העיסוק במקצוע זה. מתוך דברי ההסבר לחוק המוצע: "הסדרת...